Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1889-01-01 · IX. (1889) · page 141

187 der Partie 34) משל לאדם II) zu dem Texte אל תרבה שיחה עם האשה ist nicht klar, sie passt eher zu dem Satze des R. Dosa b. Harchinas (Ab. III 3, 14) oder R. Meir (ib. 4, 12). Vielleicht gehörte sie zu ersterem, in welchem שיחה הילדים vorkömmt und wurde dann, anknüpfend an ׳אל הרבה שיחה hierhergesetzt. קבקביות (p. 43 II) ist Plur. von ׳קבקב das mit קומקום identisch ist, nur dass die Labiralen ב u. מ verwechselt erscheinen. ויינפני (ib. s. N. 11) ist vielleicht auch ויצדיקו verschrieben. 25) לפיכך II A. 6) bedeutet hier nicht daher, sondern לפי כך (demgemäss). Der Ausdruck מוצל אח (p. 51 II Z. 8) v. u. erscheint nur an Einer anderen Stelle (3. Jahrb. 5 S. 153), er bedeutet dasselbe was das übliche חלילה♦ Die dem Hillel’schen Ausspruch אם אין אני לי (Ab. 1, 14) hinzugefügte Interpretation אם אני לא אזכה בחיי מי יזכה בי (p. 54 I) wird verständlich, wenn בחיי in בי emendirt wird. Der folgende Teil desselben scheint der darauf folgenden Interpretation (del.אם אני לא זוכה בעצמי מי יזכה בי (עצמי gemäss ובשאני לא לעצמי מה אני gelautet zu haben; p. 55 II Z. 1, 2 f. 1לאחר לא כל שכן .1 לשכן♦ Der Lehrspruch (al. מפו אה הילדים(התלמידים מגאון יפרשום מבעלי בתים מפני שבעלי בתים מרחיקים מדבי־י הורדה, (p. 67) der hierR. Jochanan b. Sakkai zugeschrieben wird, ist nur eine Variation der bekannten Mahnung seines Schiiler’s R. Elieser גאון •מנעו בניכם מן ההגיון והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים in der Bedeutung ״Stolz“ ist dem rabbinischen Idiom fremd; auch;הגיו kömmt wenig vor. In Gen. r. c. 12 findet sich der Ausdruck ״) רמתו והגיונוseinen Wink und seine Sprache“). Welche Bedeutung R. E. mit dem Worte verband, bleibt noch immer unaufgeklärt; vielleicht wollte er, »der nichts sagte, was er nicht von seinem Lehrer gehört hatte“ (vgl. J. Brüll Einl. in d. Mischna I, 77) darauf hinweisen, dass auch die Schüler dahin instruirt. und vom ״Gerede“ d. h. von weiteren Hinzufügungen abgehalten werden. Für בעלי בתים ist viell. בעלו בתים (Sektirer) zu lesen. Für רוח זיעה (p. 74 II Z. 5, 4 v. u.) 1. י־' דיעה. Zu 75) אין גבורים I Z. 5 v. u.) vgl. auch Lev. r. c. 1. die Mahnung ועשה שוק בעלי דבבך (p. 76 II Z. 6 v. u.) ist in dieser Form unverständlich, vielleicht ist חשק oder רצון für שוק zu lesen. Der Satz 78) ג' נאמנים הן II) wird in