Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1889-01-01 · IX. (1889) · page 74

70 105• אמריו לנו הקדמונים׳ וצור,(sic) אותם יושבי גולה,׳ שבת מקץ עשר שנים׳ תצאו מתוך הממשלה• Die Tendenz dieses Spruches ist nicht klar; er scheint die bekannte Meinung, dass eine zehnjährige kinderlose Ehe getrennt werden dürfe, zum Inhalte zu haben. Uebers.: Es sagten’s uns die Alten — wie es auch später ward gehalten — dass zehn Jahre genug uns galten — um dann frei zu werden von der Herrschaft Walten. — 106• תרגיש זונה מבנות שעיר, השכיבה אל גלח העיר, אשת שכוי טוב ומעולה, כליל תשב אצלו לילה• Dieses Epigramm ist wahrscheinlich einem deutschen Spottreim nachgebildet. 107• עם בניך כי תתחתן, הרהק מבלען הבולע׳ את בתך אליו לא תתן׳ אף אם סוס טוב צולע• Uebers.: Gib nicht dein Kind zur Ehe — dem Schlemmer, der viel vertrinkt — Solchen Schwiegersohn verschmähe — Das Pferd mag gut sein, aber es hinkt. — 108• חוטא בסתר החבא, ומי־אה צריך עליו. לסלוח השם לא יאבה, יסי־ענו אך בגלוי• zu lesen. Uebers.: Der Sünde צדה ist wol צריך Für sich still weihen — gekleidet in Frömmigkeitsschein — das — .will Gott nicht verzeihen — er zahlts bald offen heim 109. ההרע לי ממתיק חיך, נגדי טובתי הוא פורט׳ דמיון חתול פנים לוחך, אחור גם כן נושך שורט• In Zuchtspiegel 22 b lautet dieser Spruch החונף תקוחו כצל עובר, כי אחריתו רעה חורט, כמו חתול ילחוך גבר׳ ובאחריו ישרוט שרטwozu daselbst die Uebersetzung : Keinem chanef (Heuchler) vertrau׳ zu gut, wie dir das Maschal (Gleichnis) bescheiden thut, dass er sich vergleicht einer Katzen die scharzt (scherzt), vornen leckt und hinten kratzt. (Vgl. auch Juda Margaliut ביה מדורת Ed. Dyhernfurth 28 b. 110• חוד באחד חדשי השנה, וחידה יעלה לך במחשבה, גם כל עדת מי מנה, חושבים אבל אין מיושבת׳ כי שלוש עשרה לשלשה, הם ארבעה וחמשה•