Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1889-01-01 · IX. (1889) · page 70

66 יש איש בפחיות יחפוץ, וממעלות מעולות יבריח׳ כובוב מבשר בריא יקפוץ, על בשר מסי־יח• Uebers.: Die Frevler gehen nur auf schlechten Wegen — wandeln stets auf Unrecht’s Stegen — Wie Fliegen, die es nicht anders mögen — als sich auf wundes Fleisch zu legen. — 81• אשה המנבלת זונה׳ ובית האושפיוה ת(מ)לונה, שם תמצא מחיה ומוונה, ומרוב המריחים סרחונה• Uebers.: Das unzüchtig Weib, welch’ ein Graus! — die Wirtsstube ist sein Haus — dort findet es seinen Schmaus — der böse Ruf dringt auch hinaus. — ,דעה (sic) 82• כל יום בקביעות, העון רוח לממד דרך רע ביגיעות, רגליו לנפול תמיד מרעית• Der Sinn dieses Spruches leidet an Unklarheit, Inhalt vielleicht: Der Geist widersetzt sich der fortwährenden Anstrengung, gleich dem Fusse, der auf beschwerlichen Wege oft dem Straucheln nahe ist. ,83• שגי ורביעי, טוב הוא מכל יום קביעי לו עתה, וירא כי היתה הרוחה• (sic) החולה Die Vermutung liegt nahe, dass טוב als unrichtige Verbesserung eines Copisten für ursprüngliches רע anzusehen ist, da gerade Montag und Mittwoch als ״dies nefasti“ galten (s. oben S. 5). Auch reimt עתה nicht mit הרוחה und dürfte wol ein anderes Wort, etwa נוהה dafür gestanden haber. Wir hätten demnach zu übersetzen: Montag und Mittwoch sind schlimmer, — als die anderen Tage immer — da mag man nichts beginnen — was einst soll gelingen. — 84• עשיר פיזר אביון, בחגב עם השוד דמיון, תשתה נגדר. תיגרא, אמרי אינשי תבקע כרסו• Aus diesen Worten, wie sie uns hier vorliegen, ist kein Sinn herauszubringen. Vielleicht ist nach Targum Spr. 26, 20 תשחק für תשתה zu lesen. יפיזר wofür vielleicht בזה zu lesen ist, bedeutet hier ״verächtlich behandeln“. Es würde demnach hier gesagt sein: Für den Reichen, der den Armen beleidigt, passt das Bild von der Heuschrecke und dem Ochsen, da muss jeder Streit schweigen, die Leute verfluchen einen solchen Menschen. 85• לכל דבר יש תקוה׳ זולת זולל סובא בלע•׳ תורה ציה לנו משה׳ ימות אין עליו טוב טען•