Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1889-01-01 · IX. (1889) · page 48

44 38. R. Elieser b. Natan verstarb an einem Freitag in Würzburg, er hatte jedoch verlangt, in Mainz beerdigt zu werden. Die Rabbinen berieten, ob man nicht in diesem Falle das Sabbatgebot verletzen dürfe, und beschlossen also, um den Willen des Toden zu ehren. Der Schilfer, der die Leiche auf dem Main nach Mainz bringen sollte, schlief unterwegs ein und erwachte nach einer Stunde bei Frankfurt. Er fragte, wo er sei, und man wunderte sich darüber, dass ein Mainschilfer Frankfurt nicht erkenne. In Mainz langte er an, als man gerade am Abend zur Synagoge ging. Man beschloss, nicht früher, als nach vollbrachter Beerdigung zu beten. In Mainz wurde es jetzt sehr hell, doch nach den! Begräbniss wurde es so finster, dass die Leute nicht nach Haus gehen konnten und in dem Friedhof verbleiben mussten.1) 39. R. Mose b. Maimon hatte bis zu seinem zwanzigsten Jahre nichts gelernt. Ein Herr, bei dem er diente, verreiste einst und zeigte ihm vorher einige Gefässe, von deren In־ halt er nichts gemessen sollte; es befand sich nämlich in denselben Baldrian. Maimonides nahm jedoch davon, wurde geisteshell und später ein Mann, der alle Grundlagen der Thora kannte.2) ף Hebr. Text. מיטתו Sr מעשו־־״־. ברביגו א״בן זצ״ל שהיה חולה שנפטר בו צוח לגדולי העיר ולתלמידיו בשיפטר מן העירם שיוליכוהו למגנציא והוא היה בעיר וירצבורג כשנפטר וכשנפטר היה בחצי יובס וערב שבה ואמרו הרבנים נחלל שבה ע״י החסיד הזה וקדוש כזה וכן היה חולקים היאך היה להם לעשות אמרו מצוה לקיים דברי המת ומסרוהו (sic) לספן אחד להוליכוהו על המיינא כך שם המים וכשהוליכו כך אז ישן הספן ולאחר שעה הקיץ הספן משנתו וראה גוים הרבה אצל ורנקבורט .ואמר להם איזה עיר זח אמרו לו וכי יש לך לילך מעיר לעיר ואיך לך להכיר העיירות ולאן אתה הולך ואמרו לו הוא ורנקבורט ולא רצה להאמין להם והלך לפניו למגנצא יראה הקהל הולך לבית הכנסת ואמרו לא נלך להתפלל עד שנקבר החסיד והעיר כולו היסה מליאה אורה והלכו וקברוהו ולאחר שקברוהו היה כל כך חושך שלא היו יכולין לבוא לביתם והצריכו לישב ועל זה אמרו חכמים גדוליבס (ei״ Wort fehlt) בבית הקבורות ער לאחר צדיקים במיתתם יותר מבחייהבס. *) h. T. מעשה ברבי משה בר מיימון שהיה יותר מעשריבס שנה שלא למר אפילו אות אחה והיה משמש בבית אחד פעם אחת חיה לו