Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1889-01-01 · IX. (1889) · page 47

43 er nach dem Tode selig geworden wäre, jenes Thor einfallen würde. Als nun seine Leiche durch dasselbe geführt werden sollte, stürzte es ein und begrub den Pförtner unter den Trümmern. Die Christen erkannten es dann an, dass er ein Heiliger war im Leben und nach dem Tode.1) 37. R. Jehuda d. Fr. Hess während seiner letzten Krankheit das Haus fegen. Ehe er starb, fragte er die Umstehenden, ob sie etwas sehen; sie sagten ihm, dass auf dem Staube vor seinem Bette das Wort ״chassid* geschrieben sei. Er verlangte hierauf Schreibzeug, um ihnen das Erlösungsjahr aufzuschreiben. Als man ihm die Feder in die Hand gab, hauchte er seine Seele aus.2) *) Hebr. Text. מעשה היה בימי הרי״ה כשהוליכו מיחידים לכידת הקבייוח נשאו אותם דרך שער אחד ובאיחד שער חלה קשקש אחד והלך השוער בכי" פעם כשהביא!ו] מיתיהם לבית הקבורות וקשקש וכשחלה הרי״ח בחליו שמת בי אמר אם אני בן עולם הבא תדעי שיפוי־1 זה השער וכשהביאו הרי״ה לבית הקבורה והשוער הירק רץ יקשקש השער והקשקש עי הנוי ונפטי־ אמרו כי־ הגדם עתה ידענו שהיה קדוש בחייו ובמותי ואמרו ברוך שבחר בדברי חכמים שגדולים צדיקים במיתתכם יותר מבחייהבם• Nach Maasse-Buch 55 b that (lies der Thorhüter bei jüdischen Leichenbegängnissen, um die Juden zu ärgern. ר h. t. מעשה בשחרה הרי־ ח בחליו שמת בו הלכו אצלו טובי העיר זתלומדים לבקרו וציוה לכבד את ריבית קודם סטיי־תי ולפני מיטתו אמר לאותן שישבו לפניו רואים אתם שום דבר אמרו יו אין אנו רואיכש כלום כי אם באבק שלפני מטתך אנו רואים שבתוב בו חסיד אמר להם [תנו] לי דיו וקולמס ונייר ורוצה אני לכתוב את הקץ ולגלותו לכם וכשנתנו לו הקולמוס בידו מיד נפטר אותו חסיד ת׳נ״צ״ב״ה• Als Todesjahr R. Jehudas d. Fr. wird gewöhnlich 1217 genannt (Schalsch. Ed. Zolk. 42 a; Juch .Ed. Amst. 125 a bei Landshut xVmude p. 78, Elasar v. Worms סוד התפלות in Cod. Paris 772), danach wäre in der Notiz Ker. chem. 7, 71 תתקע״ן zu lesen, Dukes teilt jedoch in Ben- Chananja 4 S. 448 eine Stelle aus des letzteren ס' השערים wach welcher R. Jehuda am 13. Adar 1223 verschieden ist. (ועתה בי'ג אדר שנת תתקע,'׳ג יהסרנו צדיק * ־ * רבינו יהודה החסיד זצ״ר בן ־ ר' שמואל חסיד בן רבינו קלונימוס הזקן * * •) Der Todestag ist wol richtig angegeben, da er am Sabbat Sachor auf dem Krankenbette, das er nicht mehr verlassen sollte, lag (K. ch. 1. c ); wahrscheinlich ist תתקע״ג a«s תתקע״ן corrumpirt, R. Jehuda d. Fr. starb demnach am 4. März 1217.