Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1889-01-01 · IX. (1889) · page 37

33 23. Salman, der Sohn R. Jehuda’s d. Fr., war ein Schüler des R. Ephraim von Regensburg. Einmal konnte dieser sich eine Halacha, die ihm auffallend schien, nicht erklären. Als R. Salman zu seinem Vater kam, fragte ihn dieser, was R. Ephraim in dieser Halacha eingewendet und wie er sie gerechtfertigt habe. R. Salman war nicht gewohnt, von seinem Vater über derlei befragt zu werden und er konnte es sich auch nicht erklären, wieso R. Jehuda R. Ephraims Zweifel bekannt gewesen seien. R. Jehuda sagte ihm nun, er sei nur auf der Strasse, wisse aber alles und lege die Halacha so zu* recht. Wenn du zu deinem Lehrer kommst, sagte er ferner zu R. Salman, teile ihm diese Erklärung mit, aber nicht in Gegenwart seiner Schüler, damit er nicht vor ihnen beschämt dastehe.1) קרא ר״ש לבנו ואטד לו יהודה בני אם חרצה ללמוד אנסה אותך אבם תצליח אם לאו בדי שלא תהא אימנתך לסטים ווה בושתי ובושתך השיב לו בן והעלו אל בית מדרשו של אביו והושיבו אצלו ור' אברהם אחיו של הרי״ח ישב במו בן אצלו והזכיר ו־״ש שם אחד ונתמלא בית המדרש כולו אורה וו־בינו אברהם נתן עינו למטה בקרקע וחרי״ח לא קבס ולא זע ובשראהו רבינו שמואל שישב בנו הרי״ח ולא נתדעזע כלל הזכיר עוד שם אחר ולא היה בה ירכינו אברהם לראות אותו אורה ועטה עצמו במלבוש אביו והרי״ח נתן עיניו בקרקע אז אמר אביו אברהם בני השעה מוצלחת לאחיך יהודה ודע שאתה תהיה ראש ישיבה בל ימיך אבר־■1 אחיך יהודה יהיה יודע מה למעלה ומה למטה ואין נעלם ממנו ויהיה בעל שם מעשים ורבינו שמואל הגיד לתלמידיו ההלכה והרי״ח התחיל להקשות לאביו והקשה יותר מכל תלמידיו ויתמהו התלמידים מאד ואמרו זה אל זה שלא למד זה ולא שימש לא במקרא ולא במשנה ומקשה יותר מבלנו ומאד היה פלא בעיניהם על זה ולאחר שהגיר ההלכה קודם שיצא והתלמידים אמר ר״ש להרי׳יח בני הביא לי קשתך וחיצך והביא לו ושבר קשתו וחיציו לעיני התלמידים וא״ל לא יהיה עוד אומנתך לסטים כי מכאן ולהבא תהיה התורה אומנתך ומאותו היום והלאה לא נראה קשת בידו עור ולמר ושימש לאביו 8 יעד שנעשה אדם גדול בתורה ובמעשים טוביבס• Maasse-Buch 44 c, Grünbaum a. a. 0. S. 418. *) h. t. מעשה ממהר״ר זלמן בנו של ר' יהודה החסיד ששימש לר׳ אפרים מרעגנשפורק פעבם אהת היה רבינו אפרים מסופק בהלכה אחח שלא ידע לישבה על בוריה והלך הרי״ח בשוק ושם ידו על פניו והיה תמוה שרבינו אפרים היה מסופק באותה טענה וכשבא הר״ר זלמן שאל לו הרי״ח היאך הגיד לך רבך רבינו אפרים הפירוש מאותה הטענה והיאך ישב אותה 3