Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1889-01-01 · IX. (1889) · page 12

8 ומי שמת בערב שבת ונקבר סמוך לקידוש היום ניצל מחיבוט הקבי* * לפי שאין פמליא של מעלה מחללין עליו שבת בשביל דינו ומשעבר אינו חוזר לענין ראשון שאשר ־ ־ •*) בשעה שהדיין מבקש לקלהל את הדין הקב״ה מעי1יו ואינו מניחו לעשות לו מאומה שב' ל ־ ־ ־2) עניים לפניך כשנקבר בע״ש ניצול מחיבוט הקבר• Der Name ר' יצחק בן פ.~נך (s. Steinschn: Kat. Hamburg S. 151) kommt hier nicht vor. Narboni (Comment. zu Moreh II. 29 Ed. Goldenthal 38 b) hat blos ר' פרנך• No. 17. תחית המתים (von anderen dieses Thema behandelnden Haggadas nicht verschieden). No. 18. ועתה אתחיל לכתוב שבח של עדן ולמי נבראו המעלות שתים עשרה ואלו הן (Vgl. Jell. B. h. Midr. 5 p. 29.) No. 19. הא לך מעשה מלך המשיח Zusammenstellung von Messias-Mythen aus Pes. rab. c. 36, 37 und Elia sutta c. 21. Für עורים Ed. Friedmann 162 a Z. 1 v. u. Ms. *עט הז^רץ; für 163 ומחבקו a Z. 23 Ms. ומבהיקי; ib. Z. 26 f. חצי צערי Ms. משום צדק חצי שכרן. Schluss: ומביא האור אשר גנז לצדיקים ומוסיף על אורן כפלים יהי רצון מלפניך שנהיו באגודה ובקשר צרורתם אמן סלה סליק סליק סליק• N0. 20. מדרש ויסעו (= Jell. B. h. M. III, 1—5)3). No. 21. 8) מאמרי ארסטוטליס נאים וחמודים והמשכיל יבין. weiter unten). No. 22. Erklärung der im Talmud (Meg. 9) aufgezählten Aenderungen in der Pentateuchübersetzung der 70 Aeltesten. No. 23. נסיונות שנסה חכם אחד תלמידיו והם חמשים (grösstenteils Charisi’s Tachkemoni C. 44. entnommen). No. 6 lautet: * למדו חכמה להתגדל ׳ ׳ ähnlich in Spr. d. 70 Weisen (Anh. zu מצרף לכסף von Samuel Zoref Heller-Wallerstein, Ed. Frankf• a. O.) No. 45 מדת החכמה היא כרי שתהיה מן המשכילים; N0. 16 hat hier folgenden Wortlaut: אם תכנע למי שתרצה תהיה אסירו ואם לא תצתרך למי שתרצה תהיה גבירו; N0. 19. Ms. כל המתאפק על שערי רשע הוא דופק (viell. 1. כל המסתפק ־ ־ ישע ה' דופק); N0. 20 Ms. אף (!) מדברים ושאול מקבורים; N0. 30 lautet im Ms.: הנפש *) Unleserliches Wort. *) Auch hier zwei unleserliche Worte. s) Die Angabe, die Abraham Saba (Zeror ha.-Mor. Ed. Ven. 43 a) in diesem Midrach gesehen haben will, findet sich auch hier nicht.