Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1889-01-01 · IX. (1889) · page 7

8 0ח יין לאותה זמן ממך אני טובה פארן הנה נטמן על ידי מי מריבה נסתלק רועה נאמן אשר־־־־בגללו זל מן לעם לא אלמן• ויחר אף המים יין להכחישו־■ מפני חיל שמים מימי נגרשר־ז גם איש ואשר. חיכי עברו ביבשה• פץ יין המשובח מעט השיב למים אני ניסוך על המזבח בבל יום פעמים חמדת יקר כוסף אני בכסף, רב לך אל תוסף♦ רוקד יין ומשליט אל יין עילה זכור אירע באיש לוט ערות בנותיו גילה וישת יין מידיהם (מ־ן •0 ויבא עליהן, ותהרץ שתיהן ♦ Sprach der Wein zu derselben Stund' Dein’ Red’ sein ungerecht Du hast uns ein Mann versucht Moscheh, Gottes Knecht Er speist uns das Himmelsbrot Yon deine Wegen musst er leiden den Tot Dass klagen mir früh und spät. Wie thustu dein Red nit behalten Un’ thust zu deinem Munt? Mein Wasser waren gespalten Als ein Mauer zu der Stund’ Trocknes Fuss sie durchgingen Das Volk des Heil’gen. Preis solstu mir lassen sprach sich der Wein Sogal4) Auf den Misbeaeh * 2) wer ich gegossen All’ Tag zwei Mal Men kauft mich teuer um das Geld Men gibt mich auf das Feld. Rühm dich nicht gegen mir Schrei [t] sich das Wasser laut Dein’ Schand will ich melden dir An Töchtern Lot Er trank den Wein In Kragen3), wer hört das? Dasselbe Gedicht ist es wol, dessen hebräischer Text sich in Cod. Merzbacher No. 25, geschrieben 1517 (s. Rabbinowitz אהל אברהם p. 3), befindet. Der Verfasser des ויכוח היין והמים» Elia Loanz, scheint Salmon Sofer's Gedicht gekannt za haben. Auch er zeichnet wie in dem hebräichen Texte auch in der deutschen Uebersetzung akrostichisch seinen Namen. Einige 4) גאל tVim (wahrscheinlich =. sogar). 2) Altar. 3) |קר1!^ע!m (in Krügen?). 1*