Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1887-01-01 · VIII. (1887) · page 143

138 ראה מה היין וב' ויקמו לצחק/ ולכך ידבר תהפכות מתוך היין אמרו אלה אלהיך ישראל, ראה כמה היין קשה שגורם לארבעה דברים ע״ז וגלוי עריות ושפיכות דמים ולשון הרע ואין זד אלא לה״ר דכתיב ואף כי היין בוגד וג' וכתיב לץ יהיר זד שמו ואין זד אלא ע״ו שג' גערת זדים ארזרים השוגים מתורתך ואין זדים אלא ש/,ד של אלהים זדים קמו עלי ועריצים בקשו נפשי ואומר גם מזרים השוך עבדך זה ג״ע •..• — Einer seitsamen Confusion begegnet man in No. 8 (p. 35, 36), wo Deutungen zu-* Job 28, 25, 26 u. 39, 25 (vgl. Lev. rab. 15, 2, 3), ohne dass ersterer Stelle Erwähnung geschieht, mit einander verschmolzen werden. Die Stelle von לפי שארב קורא תגר ואמר אשר בסערה ישופנו bis זה ישפיל וזוז ירים gehört zu 28, 25, indem רוח rnd סערה ihrer gleichen Bedeutung wegen den Anhaltspunkt für die haggadische Betrachtung darbieten. Das folgende א״ל הקב״ה לאיוב אפיל1 השער schloss sich Ursprunglieh unmittelbar an לו מעין בפני עצמו an. Auch am Ende ist f. ד״א מי פלג לשטף תעלה zu lesen: ד״א ומים תכן במרה (vgl. Levit. r. 1. c.) Diese Ungenauigkeit ist dem Sammler zuzuschreiben, der durch den gleichen Schluss (ו״רך להזיז קולות) der beiden Schriftstellen beirrt wurde. — אנקליטון (p. 37 No. 9) ist gr. Sytthum Berufung. Für שרקומום (Ed. Konst, s. A. 56) 1.שהקומס Vgl. Gen. r.c.49 u. betreffs d. Deutung T. Waera No. 11. — Die Deutung R• Abbahus zu Ps. 80, 3 p. 58 (hier fehlt ובנימן) wird in dessen Namen auch j. Succa 4, 3 Midr. Sam. c. 4 und Midr. Ps. c. 80 mitgeteilt; יודייה an ersterer Stelle ist nicht klar und ist mit Bezug auf das Textwort עוררה viell. in עורייח zu verwandeln. — Für שיכור (p. 72 No. 2) wird in A. 11 eine Variante מיתיסטים notirt, welches Wort (= [is&vö'vyg Trunkenbold) sonst nicht vorkömmt.—Der Satz לא היה לך להרגיז בוראך אלא בי שעשית אותי ע״ז (p. 82 No. 4) wird vom Verf. (und so auch schon in עץ יוסף zu Midr. Sam. c. 24) nicht richtig aufgefasst. Der Sinn ist: Hast du Niemanden ausser mich dazu gehabt, deinen Gott zu erzürnen, da du doch aus mir einen Götzen gemacht hast? (letzteres wurde wohl aus der Bezeichnung Samuels als ״Gott“, 1. Sam. 28, 13 erschlossen). Demnach ist in Midr. Sam. 1. c. und in j. Chag. 2, 1 zu lesen: אלא בי כי עשיתני. Die