Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1887-01-01 · VIII. (1887) · page 136

131 es sind aber auch Parallelen in den anderen Midraschsammlungen unbeachtet geblieben, deren Angabe erwünscht gewesen wäre. Einige derselben mögen hier angemerkt werden. Zu I. 30 No. 5 vgl. Gen. r. 28, 8; p. 50 ומנין ברשעים vgl. Exod. r. 18, 5; T. III. p. 14, p. 161 מהו הנותרות אמר ריש לקיש s. Gen. r. 73, 9; ib. - . א״ר ברכיה אם כה אמר s. Gen. r. 74, 3; ib. 163 אותן המלאכים שהיו משמרים vgl. Gen. r. 68, 12, und T. 178 Nr. 2: Betreffs והתקין עצמו לשלשה דברים (p. 165) ist auch auf die ähnliche Deutung Gen. r. 49, 4 und 93, 6 zu verweisen; p. 185 No. 14 א״ר ירמיה * אלא משל הדיוט ist aus j. Pea I, 1 Ende und Parallelst, (s. Levy neuhebr. Wörterb. III, 504); ib. א״ר אבין הלוי , derselbe Satz wird im Namen B. Lewi’s in Gen. r. 86, 3 E. aramäisch mitgeteilt. II, 25 zu A. 91 vgl. Pes. rab. c. 33 (Ed. Friedm. 154) und Note z. S. Ib. מהו חרות s. Cant. r. 8, 6. Die Erzählung von K. Chija und dem Mond (p. 47) liest man in abweichender Fassung auch in j. E. hasch. II, 41) und in b. E. hasch. 25a; letztere scheint T. (wo להדשך in לקדשך zu emendiren ist) zur Quelle gedient zu haben. Zu ר‘ שם אל בר אבא (p. 48 No. 10) vgl. ausser Pes. 54 b auch j. B. hasch. II, b (s. Jahrb. 7, S. 139); zu p. 92, No. 7 vgl. Midr. Ps. 57. In III. p. 5 No. 5 ist der Schluss der Auslegung Lev. r. 1 No. 4 entnommen, p. 6 כך שנה ר' הייא הגדול ־ Sifra Ed. Weiss 90b; p. 13 No. 2 vgl. Lev. r. 2, 7; p. 16, 17, No. 7 vgl. Num. r. 11, 72); p. 32 למקום שאני קושטך ואין הלשון הזה אלא לשון קשוט של לא וגו' ירה יירה (Exod. 19, 13). Manches wäre noch nachzutragen, wie z. B. die Auslegung zu דותינה (Oen. 37, 17) I. p. 82 a No. 3 p. 183 No. 13. י) Für ך' אבון ist wahrscheinlich ראה בו zu lesen; auch לבולא ist nicht klar und muss in לך ולא emendirt werden. 2) Wie auch aus T. 4 p. 34 No. 18 zu ersehen ist, ist die Stelle אמך הקב״ה כשם שישראל unmittelbar mit אפשר שהקב״ה נושא להם פנים לבריות שני פסוקין מכחישין זח את זה zu verbinden. Das dazwischen stehende Auslegungsstück כתוב א' אומר כי לא אחפוץ — לישראל ישא ה' פניו אליך ist durch die compilatorische Methode des Verfassers hiehergeraten. Man ersieht aus dieser Stelle, dass er aus älteren Sammlungen geschöpft hat. 9*