Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1887-01-01 · VIII. (1887) · page 134

129 Um ein Urteil über das Verhältnis des Tanehuma zu den anderen Midraschim zu ermöglichen, ist es vor Allem nötig, היכן נוח לחפור bezieht, im ersten Falle würde hier eine Erklärung zu M. Kid. 4 vorliegen; Nachmani Replik zu Maimunis המצות 'D 8• E• וראיתי עוד אגדה בבראשית רבה וכן במדרש תחלים ובתנחומא שונין אותה בשעה ששלח דוד את יואב (s- Ar-s-v- פסטל אסטולי); Nov. z. bab. bat. 101a בס' עשר תעשר בילמדנו (= v p. 24 No. 13 mit der la. שלש אמות ygh Simon Duran Resp. 1, 17); Nov. z. Bab. mez. 105 b (in Schittaz. st.):Qno;n מצאתי בהגדה!־ילמדנו והוא נשאר מיתר הרפאים, מן שהרג אמרפל וחביריו של ויכו את הרפאים וג׳ זה הפסולת שלהם כפריצי זתים הפלטים מתוך הגפה של ויבוא הפליט זה עוג וכן הוא עושה אותו שיריים של מיתר הר0אים (ygl- IV, P- 130 No. 55). Die Stelle in Milch. Chul. c. 1 (s. Einl. p. 95) wird auch von Salomon b. Aderet (Nov. zu Chul. 9 a) und in בדיקת הריאה (Ed. Coronel 23 b) angeführt. Den aus Bechai b. Aschers Pentateuchcomm. nachgewiesenen Citaten sind noch hinzuzufügen Abschn. Wajakhel Ed. Krak. 126 c . . . ובהנחומא וימלא (= II» p. 122 No. 46 mit dem Zusatz Note 12). Abschn. Schemini 141 b ובמדרש תנחומא למה נמשלה מלכות זו לחזיר ויש נוסחאות שכתוב (*g<• Zunz ges. Schriften 3 S. 222). A. Korah 181a יהוא שדרשו בתנחימא בפסוק לך רד פגעו בו חמשה ואלו הן אף וחימר. וקצף והשמד וחרון (8.11,113 u. Note 94); ib. במדרש תנחומא מהו החל איר יהודה בר סימון היה המלאך נוטל על סדר כשם שהקוצר קוצר על הסדר (»st sonst nicht nachweisbar). A. Balak g. E. (= IV, p. 130 No. 55). A. Ki Teze 130b (8. iv, 22 No. 28); ib. 131a דברים שיצר הרע ואומות העולם משיבין עליהן ואלו הן שעטנז ובשר חזיר ורוק היבמה והרבעת כלאים ושור הנסקל ועגלה ערופה וצפרי מצורע ופטר חמור ובשר בחלב ושעיר המשתלח ״!) ופרה כן דרשו במדרש תנחומא בסדר ואלה המשפטים anderen Quellen s. IV p. 116 u. Note 232 das. werden von diesen Punkten nur einige aufgezählt); Kad ha-Kemach Art. □ובמדרש תנחומא ויטעאשל •אורחי ר' נחמיה אמר אותיות שאל היה אדם נכנסאצלו ואמר לו שאל כל מה שאתה מבקש ואני נותן לך ועשה פונדק בפרשת דרכים (yg1. Gen. rab. 54, 6); ib. Art. גןל g. e. (= iv, p. 82 No. 4); ib. s. v. ואמרו במדרש :הכנעה תנהומא בסוף פ' בראשיר גדול * (=t. vuig. Absch. Beresch. No. 5 f., mit סוף פר׳ ב׳ ist Ende c. 1 gemeint); ib. Art. לולב (= III, p. 1, 2); ib. (s. III, p. 100, No 28); Art. נר חנוכה (= iv, p. 49, No. 8); Art. צדקה ונט׳ תנחומא גדולה צדקה¬¬¬ (aus t. unbekannt); Art. שבועה (= ni, p. 9); ib. g. E. (= T. vulg. Beresch. No. 1, 7 a); Art. 8) שלום• III, p. 18, No. 10); Art. תפלה (— V, No. 4); Kimchi rad. s. v. ■pp! (= III, p. 111); Anh. zu Dan. 3, 21 ובמדרש חנחומא בריש פרשת הן האדם היה מפרש פטשיהון אלו ברקים (ista. Jeiamdenu, s. Ar. s. v. ברבל u- פטש v8b 1• P- 18); R. Jona in Schaare Teschuba Ed. Sulzbach 5 a וכן אמרו רבותינו ן״ל בילמדנו אל תפרש הכם ירא וסר מרע אלא חכם סר מרע וירא; Chinnuch No. 145 (= ui p. 30); r. Nissim Resp. No. 48 'דתניא בילמדגו בשם ר 9