Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1887-01-01 · VIII. (1887) · page 89

84 beiden vorgenannten Dichtungen weit nach. Während jene den Mangel an Süsse und Lieblichkeit durch Humor und witzige Anwendung von Schriftstellen reichlich ersetzen, wird hier auch jene Frische und leicht hinfliessende Glätte vermisst, die Gedichten, welche dieses Thema behandeln, sonst nicht fehlen. Die Kunst wird durch Künstelei ersetzt, die Anmut durch Wortschwall, der den Stil zuweilen ungeniessbar macht. — Ein interessantes Document für die Geschichte der Exegese und der Keligionsphilosophie ist die von Hrn. Pietro Perreau edirte Abhandlung über das Paradies von Chajim ben Israel(S.20—42): Die Abfassungszeit derselben lässt sich mit Hilfe einer am Schlüsse mitgeteilten geschichtlichen Notiz eruiren. Der Verf. erzählt nämlich p. 39: כי אחד מעניני(ממעעי.1> רורינו בחכמות נולד על אמונחינו והרם (הדס?) לעיין בשאלה הזאת וחתך הרי! שהאמת כי ידיעת השם היא גזרתו ומפני שידיעת השם שלמה ידעת כסוף בחירת כל אדם יהיה כל מעשה האד□ בגזירה מחוייבת ומפני זה אין לאדם בחירה לטוב ולרע וכי מה שאמרח התורה ובחיות בחיים הוא כדי לאיים את בני האדם לעשות המוטב וכבר ספר (כפר 1) כשאלה הזאת 0 ולבסוף וחשב לעלות אל מדרגה העליונה rn נשתמד כי נעשה מין שאיו לו גדולה ואל כבוד עם הניצרים בשואמר להם שיש כידו ראיות גדולות על אמונתם ולא עלתה כי ת״ל לא מצא חן בעיניהם אשי־ נשתמד וגס לא היה חכם בעיניהם אחר שנשתמד כפי מהשהיה בעיניהם קודם• Ueber die Person des zum Christentume übergetretenen jüdischen Religionsphilofcophen, der die Theorie aufstellte, dass die menseh liehe Willensfreiheit neben der göttlichen Providenz unmöglich existiren könne und die Statuirung der ersteren in den biblisehen Urkunden nur den Zweck habe, den Menschen zu gutem Streben anzueifern, kann kein Zweifel bestehen, da Mose Narboni in seiner Dissertation über dieses Thema den Ver- (Z. 17 ist unverständlich); Z. 19 1. 5נגרע S. 11 2. 9 1. עליה? z* 12 v. u. f.נאמן.נ נעמן; z. 3 v. u. 1. בעגלה; s• 13 z• 20 1סר יש תקוה ־!; z. 23 f. אש •1 איש; z* 26 1• רקחו; z 1 v. u. 1. בחרש; s 14 z. 25 f. ועל f ועד; z* 23 1 ויגנוב; z• 27 1. וישב; z• 28 vor כי •1 תהרס; s• 15 z. 16 f. נר •1 נזר; z• 17 fבמשנתינו ״ vie11• בנפשותינו; z• 23 f• •1 שערות שעטת das• ויהי; z. 4 v. u. 1. ״ בחפזם 4) d. h. ketzerisch war schon diese These. ,