Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1887-01-01 · VIII. (1887) · page 68

63 dieses Instrument, das auch zä slvpu hiess, eine Mitteilung, nach welcher die Phryger es erfunden haben und die Cyprier es oft gebrauchen. Er beruft sich auf Kallias, der dasselbe bereits erwähnt (7:cor ös ilvpow avXcHv fjurruiovsvst xai KaXkiag^j Es steht nichts entgegen, die beiden gleichlautenden Bezeichnungen Elyma und Alamot für identisch zu halten. XII. Der Ritus von Troyes. Troyes, die Vaterstadt Raschi’s, die später der Mittelpunkt einer tosafistischen Schule geworden ist, hat auch hinsichtlich der Ordnung des synagogalen Gottesdienstes für die jüdischen Gemeinden Nordfrankreichs einen maszgebenden Einfluss erlangt. Ueber eine den dortigen Ritus darstellende Schrift — eine der ältesten der Minhagim-Litteratur — besitzen wir bis jetzt nur die kurze Mitteilung Zunz’s (die Ritus S. 28) ״um dieselbe Zeit [verfasste] Menachem Chason b. Joseph aus Troyes eine Gebetsordnung, die sein Zuhörer Jehuda b. Elieser zusammengestellt.“ *) ln Anm.f. wird auf Resp. Joef Kolon No. 9, Cod. de Rossi 403 und Luzzato in G. Polaks Halichot Kedem p. 40 verwiesen, wo das Werk genannt wird. Zunz’s Angaben sind der Vorrede dieses Werkchens, das auch den Anhang eines den Maharil enthaltenden Manuscriptes der kaiserlichen Hofbibliothek in Wien bildet und nur am Schlüsse defect ist, entnommen. Dieselbe lautet: זאת תורת האדם השב על לבו העובר (העובד *) לפני בוראו ללמדו איך יעבדנו על פי מנהג ישר של טרוייש עיר הקרש וראוי להעתיק ספר זה לבל שריח צבור, פן ידמה לאיש רק ובור, ויחשב כגולם, וכחלום חולם,והנה הרב רבו' מנחם שליח צבור מטורייש יסדו להורות לפתאים ערמה ורעת לעבודת הבורא יתב׳ למען לא ישגו בעמדם לפני אדון העולם ברוך הוא בי אין מעמידין לפני מלך אלא מי שיודע בטבשיטי (בטבשישי .1) מלכות והנה כתב הרב בראשית דבריו וז״ל דרשתי לאשר שאלוני דברים l) Vgl. auch Ltgsch. d. synag. Poesie S. 221.