Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1887-01-01 · VIII. (1887) · page 69

הרבה ועל מנהג טרוייש בימי מו' אבי זצ״ל שר התעודה הרב ר' יוסף בר' יהודה ואשיבה על הודאי ועל הספק ממנהגי' חלוקים על כל דבר ודבר הנישאל וברוב דברים לא יחדל פשע עכ״ל ואני תלמידו יהודה בר אליעזר צבי י) אמרתי בלבי לכתוב כל דבריו ותשובותיו ואמרי פיהו הישרים והנכוחים ולקבצם אגודה אחת על הסדר והנה הלקחים לעשרה פרקים פ״א פסוקי דזמרא ׳ פ״ב קדיש, פ״ג תחנות והוא רחום ארו אפים למנצח, פ״ד קריאת התורה, פ״ה ההפטרות פ״ו יקום פורקן ויהי רצון, פ'׳ז שיר מזמור פטום הקטרת, במה מרליקין אין כאלהינו ויתך לך, פ״ח צדקתך ויהי נועם, פ׳יט ימים הנוראים בכללן שלשה רגלים* 2) ר״ה ויום הכפור ים ועשרה ימי תשובה ׳ פרק עשירי ימים טובים בכללן שלש רגלים וכל הנילוים עמהם חנוכה ופרשיות שבת הגדול וט' באב ויום נישואים. Der eigentliche Verfasser, Menachem v. Troyes, wird von Jehuda b. Elieser, dessen Pentateuchcommentar wir besitzen 3), auch in demselben unter der Bezeichnung ״der Vorbeter von Troyes“ citirt (s. Zunz z. Gesch. u. Lit. S. 98) 4). Der Vater desselben, Josef b. Jehuda, ist wahrscheinlich der Vorbeter Josef, der eine ספר ידידות betitelte Grammatik verfaszt hat (Zunz z. Gesch. u. Lit. S. 112) und nach einer handschriftlichen Quelle (bei Zunz a. a. O. S. 84) ein Enkel B׳. Baruch’s gewesen sein soll.5) Er war ein Schüler Jizehaki’s (s. Grosz in Berliners Magazin 5 S. 181; Müller, Rdponses No. 6, 15). Aus dem Werke seien folgende Stellen hervorgehoben: In c. 1: בשם ה׳ר אליעזר מפלאני6) שמעתי ׳ ופתרון מזמור לתודה לשון הודאה היא ולא על ישם קרבן,.<** מזמור שיר ליום השבת מו' אבי זצ״ל היה אומר פסוק זה גם ביו״ט, 3 .c ואמנם שליח (שלח .1) רבי' סרץ ז ׳ל תשובה מכתב ידו שהיה פוסק לאמרו (קדיש אבל :nämlich) י״ב חדש,.<** מנהג אשכנן, 4 .c אבל רשב״ם פי׳ בחוס' דסוכה שראוי להנהיג להשוות שביעי של ערבה לשאר ימים ופה בטרויש נוהגים כדברי רשב״ם, וטרוויש צדיק באמונתו יחיה (! 2) Bezeichnet hier die folgenden drei Basszeiten. 3) מנחת יהודה t edirt mit den Tosafot zum Pentateuch Livorno 1782. 4) Zunz schreibt ungenau חץן für שליח צבור « 5) Zweifelhaft ist, ob demselben eine kalendarische Schrift (יסוד העבור אשר יסד הנבון מ״ר יוסף ב״רי יודא החזן) angehört, die Uri b. Simeon überarbeitete (s. Steinschneider, hebr. Bibi. 18 S. 67). 6) Ygl. Zunz z. Gesch. S. 82.