Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1885-01-01 · VII. (1885) · page 76

72 auch v. 2 für זבחי תרועה — •ירומו עלי ואויבי לי giebt keinen Sinn, leg. ־־ •זבחי תודה Für לך אמר לבי (v. 8), das unmöglich richtig ist, liest der Verf. *לקולך אמר לב das nicht gut hebräisch ist, vielleicht לי אמר לבי בקש פני[ה]• — v• 9 für חט leg• 13 ,30 — •תפזש die Harfe singt nicht, daher leg. למען אזמרך בעודי ולא דמי לי (▼gi. Jes. 62, 6). — 31,12 gehört צררי leg. מכל noch zum vorigen Verse (vgl. 6, 8) ib. לשכני• — v. 15 עתתי leg. תשועתי• — v• 21, תסתירם בסתר כנפיך• — v• 23 נגרזתו 7 ,32 — •נגזרתי kann תסובבני nicht geändert werden (vgl. v. 10). Der Schluszpassus lautet, nachdem רני als dittogr. wegfällt, '□32,8 — •מפלט רן f• איעצה leg• אשימה «der 33,10 — •איעצך עלי רצוני f.הניא leg. השיא• — 35, 16 יבחנפי לעגי מעוג uach dem Verfasser לבחנוגי לעגו לעוג besser;!כהרפת לשינ1ם] לעגו[עלי• — F״r 17 •׳י משאיהם (nach Dyserinck:משאגחם) leg•: משניהם• — v. 23 ist zu textiren: העירה אדוני לריבי והקיצה למשפטי אלהי• 36, 3 braucht nur למצא in לא ימצא zerlegt zu werden ״er findet nicht die Schuld seiner Rede״. — v. 6 □בהשמי leg• 37,3 ־־ •[בג]בה[י] שמים ist רע ח richtig, vgl. v. 37 (erstrebe Redlichkeit). — v. 8 אך להרע entstanden aus אל בל מרע leg■ על כל מרע• — v* 20 □כיקר כרי» vom Verfasser richtig in כירק הרים emendirt; dann muss aber das dazugehörige בלן in יבולו verwandelt werden (v. 2), wie in Jes. 15, 6 כלה דשא leg■ בלה• Die Symmetrie erfordert die Sazstellung ורשעים כעשן כלה יאבדו ואויבי ה' כירה הרים יבולו• Zwischen 19 und 20 stand v. 22, dann □כי) ורשעי aus כיקר hieher versetzt). Vor 23 ist die Lücke. — V. 23 verwandelt der Verfasser גבר in לנבר besser ist dasselbe durch תמים zu ergänzen. — In v. 28 bringt der Verfasser seine □ענוי an, um den mit y beginnenden Vers herzustellen. Der Zusaz ופושעים נכרתו *n der LXX. ist irrig aus v. 38 hiehergeraten. Man lese für ,לעולם עד עולם nnd die Schwierigkeit ist behoben. — עריץ v. 35) ist wahrscheinl. aus dem Particip von ציץ entstanden, also מציץ (vgl. 92, 8). — 38, 5 ist נקפה נקלה (Je®• 3 24), das der Verfasser (S. 122) in לקבה emendiren will. Die Etymologie ist nicht klar. — In v. 15—20 haben wegen des gleichlautenden Anfangs der Partie mehrfache Versezungen stattgefunden. •Zu verbessern sind in derselben v. 17 f. כי להגדילו ,יגילו v* 19 f. ,ואני אודה על f• אדאג Der Text ist in folgender Ordnung herzustellen: ואהי כאיש אשר לא ישמע ואין בפיו תוכחות בי אמרתי פן ישמחו לי במוט רגלי עלי יגילו ואני עוני אגיר אודה על חטאתי