Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1885-01-01 · VII. (1885) · page 45

Stellen aus den prophetischen Büchern hie und da auf Textevarianten ein In Maleachi 2, 10 kennt er bekanntlich nur eine LA. אבותינו £ אלהינו (vgl- Bär u. Delitzsch z. St.), die auch seiner Erklärung dieser Stelle zu Grunde liegt. In Jes. 60, 5, wo er troz der als authentisch anerkannten scriptio defecta des Wortes ותראי es von ירא herleitet (s. Com. z. St.), beachtet er zunächst die in manchen Codices erhaltene LA. משמיע ישועה .3) ורהב Ed. Offenb. 32 b)1). Selbst Varianten von zweifelhaftem Werte wie עגען (Jes. 29, 13) 2) und ובדמשק (Amos 3, 13) werden nicht unbedingt verworfen, ja leztere gegenüber der Masora und den meisten Codices als die richtige hingestellt, weil sie durch die rabbinische Auslegung bezeugt wird und sich in correcten Codices vorfindet3). — Abraham Portaleone (53 שלטי הגבורים a) fand in mehreren Codices in Ez. 8, 3 die LA. יבציצת die er 8*ck ent־ Bcheidet, obzwar sich Kimchi (Lex. sv. ציץ) an die recipirte LA. hält (aus Kimchi schöpft Mose b. Scheschet Com. Ed. Driver z. St.) — Wie Salomo Alkabez (Com. z. 1. L. 5, 4) berichtet, war in den meisten Handschriften für עלי die irrige LA. עליו vorhanden, nach der ein Erklärer, den er nicht nennen will, in seiner Auslegung dieser Stelle sich gerichtet hat4). Er meint vielleicht Levi b. Gerson, in dessen Paraphrase היה לבה הומת עליך־ן diese LA. zu erkennen ist. Dieselbe erscheint indes schon im Midrasch und es steht nicht auszer Zweifel, ob nicht auch Jizchaki’s Auslegung auf ihr beruht. Auszerdem finden wir sie auch in dem von Elia Loanz edirten Texte wie in seinem Com. z. St. — Loanz ist nicht wenig geneigt, auf das Zeugniss in Targurn und Sohar hin die Worte כל ימי הבלך (Kohel. 9, 9) zu streichen (Com. z St.)5). — Jakob b. Joel, in dessen Werke (שארית יעקב) manche beachtenswerte Bemerkungen zu Bibel- und Talmudstellen zu finden sind, meint, dass בל (Dan. 6, 15) in בל zu verbessern sei, (״er sezte alles l) •וירהב לבבך ולפי שברוב הספרים כתוב ורחב בחי״ת ויש ספרים שבחוב בהם ונגש העם הזה בסבלה (־ (»giüber diese Bezeichnung des Sin Jahrb. 5, 206 A. und dazu Gikatilia הנקוד 'D in עמודי שש Ed. Lemb. 31a, Resp. 11 ל1 יכין ובעןL *) Comm. z. 1. st. ונראה מזה שבספרי השלמים האלה היה כתוב ובדמשק בש״ין שמאלית אמנם ברוב הספרים הנמצאים אתנו כתוב בש״ין ימנית ורואה אני כדבריהם ז״ל כי .גם בכתיבות המתייקרת אשר אתנו בספרד מרבי ישראל ואבן מ רו א ם כך הוא נקוד בש״ש• 4) וחייב אני להודיע צערי לרבים כי מצאתי מפי סופרים ומפי ספרים מוטעים בפסוק הזה כי ברוב הספרים כתיב ומעי המו עלי ביו״ד ובבר תראה מי שיפרשהו כנוסח הזה כי לא אגלה ערותו •,כי הגירסי׳ האמתית עליו בו״יו ר״ל בעבורו• 5) יתמיהני בפסוק זה על שבסל כל ימי הבלך בשכבר אמר כל ימי חיי הברך ונראה מן התרגום'שלא היה כתוב לפניו כל ימי הבלך דמחרגם תחות שמשא ארוס היא חולקך וכן נראה מהזוהר פ' מקץ ושם תמצא סודות עמוקים בפסוק זה•