Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1885-01-01 · VII. (1885) · page 28

24 18. בהיות המריבה בין שנים השלישי נהנה, nach Dav. b. Raphael Meldola1 * * * * * *) 7 דרבי דיר b ein landläufiger, sprüchwörtlicher Saz (מנהג העולם ודרך משל אומדים) ist das lat. duobus litigantibus tertius gaudet. Im Zuchtspiegel 42 a wird als Spruch eines Dichters (כמאמר המשורר) citirt: ,כשיריבו האוהבים יתישבו אויבים ״wenn sich die Freunde zanken, freuen sich die Feinde.“ Die Uebersezung ״freuen sich“ für יתישבו hat die jüdisch-deutsche Paraphrase daselbst. Josua Ibn Schoeib (6 דרשוה a) kennt den gleichlautenden aramäischen Spruch aus ״Jeruschalmi,“ wo derselbe zur Erklärung des Wortes ישב (Gen. 13, 7) dienen soll (ואמרינן בירושלמי שעשה וה בשביל שלא ישמחו אנשי הארץ בריבם ואמרו שם על זה כדאיתא תיגרא בץ אחייא מתייתבין נובריא דכתיב ויהי ריב וכתיב והכנעני והפריזי אז יישב בארץ כלומר מחלוקתם גרמה ישוב לנכרי* Man müsste demnach übersezen: Während Zank zwischen den Brüdern ist, besezen sich die Fremden (auf ihrem Gebiete). Caspar Seidel (tres manipuli p. 23) nimmt den Spruch aus dem Zucht- Spiegel mit der Textirung ישקטו für יתישבו auf. 19. ״ •גט העולם הזה קדושין■ לעולם הבאDer Scheidebrief dieser Welt ist der Ehevertrag mit dem Jenseits“ (Immanuel bei Zunz S. 265) ist arabischen Ursprungs und findet sich in dieser Form bereits in Prinz und Derwisch c. 14 (Ed. Livorno 51a). 20. ״ •דלא מטי ביסרא אמר סריא הואWer zu dem Fleische nicht zukommen kann, sagt, es sei übelriechend (Meiri bei Dukes Oz. Nachm. II., 112) ist die Moral zur Fabel von der Katze und dem Fleische, die von Mose Moravtschik (בשרתי צדק l) Ein anderer, David Meldola (b. Abraham), Vorbeter in Livorno, ist Verfasser resp. Sammler des dem Gebetbuche Ed. Firenze 1736, 8 beigegebenen Festgedichte enthaltenden □סרר זמרי (Fol 343—351). In dem Purimgedichte אשיר שירח bezeichnet er sich in der vorlezten Strophe, die wie alle übrigen mit dem Worte חי schlieszt, in folgender Weise als dessen Verfasser: אם תרצו לדרוש ירים עושות והיה הרם לבם לאות וידבר דוד את השירה הזאת בכר אברהם אשר חי Zunz (Ltgsch. S. 451) verzeichnet blos das kurze Buszgebet in שבר 19 במצרים b•