Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1883-01-01 · V. und VI. (1883) · page 85

81 nennt keinen Verfasser.1) Für Mose Chagis ist R. Tam’s Autorschaft zweifelhaft,2) währenddem Elia da Yidas es ohne Weiteres demselben zuschreibt.3) Das Buch ist in jedem Falle älter als Aboab's Leuchter, da ein Stück daraus wörtlich in lezteres Werk, dessen Verfasser dafür bekannt ist, dass er viel Fremdes ohne Quellenangabe sich angeeignet hat,4) übergegangen ist.5) Citate aus Juda Halewi’s Dichtungen lassen darauf schlieszen, dass der Verfasser ein Spanier war6); auch scheint derselbe Josef Ibn Zaddik’s Mikrokosmos gekannt zu haben.7) Das Buch war bei Späteren, vielleicht auch wegen des Mannes, dem es fälschlich zugeschrieben wurde, sehr 0 ףr ha-chajim Ed. Amst. 20b. ס׳ הישר הוא ספר חמודות מדובר מ נכבדיה• 2) משנה חכמים N0. 19. □ס׳ הישר המיוחס לר׳ ת• 3) R. Ch. Ed. Fürth 40 a und sonst. 4) Schon in אמונת חכמים c• 22 (Ed. Zolkiew 40a) wird bemerkt: כי כן דרכו להעתיק הדברים כלא הזכיר ש□ מחברם וכן עשה בפרקי החבור להרמ״בן ז״ל• 6) Leuchter 280 1ובמו שאם יחלה הגיף יקה הרפואה שתהיה רב ist mit einigen Weglassungen wörtlich aus Hajaschar c. 7 (Ed. Frankf. 129—132; excerpirt. 6) Das Gedicht, dem die in der Einl. angeführte Vcrszeile איכה ישובון וכי entnommen ist, ist nicht bekannt. Die c. 13 S. 172 angeführte stelle: נחנו בעולם הזה ככוכבים אשר חשבו נוחים וה□ יסער Dukes (Nachal p. 50) in dem Gedichte לא העננים (Grinse Oxford p. 19, 20) aufgefunden, wo die erste Zeilhälfte נחליף ולא נבין ברוכבי ים אשר lautet; die LA. □כריבבי י entspricht jedoch dem Metrum nicht. Bei Jaabez (l.c.), der in dem Citate die richtige LA. יחשבו (nicht חשבו) kat> liest man ebenfalls ברוכבים• ln Ed. Sulzbach wird dem Texte die Fassung gegeben: אשר יש חשבו תושב(!) והם (recte □נחנו בעולם הזה כדישבים (כתושבי יסעו• Juda Margaliut (בית מדות vermehrte Ausgabe E Lyck 20 a) bemerkt hierzu Folgendes: ותיבת כרובים הוא טעות נפל בכל הדפוסים וצ״ל ברוכבים כי כיושב בקריו ובספינה שחושב שיישב במקומו והוא נוסע באמת Vielleicht ist כמו עבים zu lesen. Auch 'עבדי הזמן יד iS. 176) ist von Juda Halewi, vgl. Dukes a a. 0. p. 52, Geiger Diwan d. Abulhassan S. 152. Das Gedicht hat Luzzatto (Diwan Ed. Lyck 18 a) veröffentlicht. 7) Die These, dass Gott keines anderen Dinges bedürftig sei, wird in c. I. in Kürze ebenso wie in Mikrok. p. 50, 51 begründet und daraus geschlossen: ואחר שאין לו צורך לדבר נלמד מזה כי הוא לא ברא עולמו 6