Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1883-01-01 · V. und VI. (1883) · page 78

74 Auch über die irdische Natur des Menschen haben beide die gleiche, allerdings schon von Früheren ausgesprochene, Ansicht, dass durch diese in ihm der Makrokosmos als Mikrokosmos sich darstelle, nur dass bei Gabirol die Congruenz der vier Temperamente mit den vier Elementen besonders betont wird.*) Was Bachja von den Vorteilen sagt, die der Mensch vermöge seines Verstandes geniesst, erscheint fast nur als erweiterte Ausführung desselben Themas bei Gabirol**) wenn man bedenkt, dass ersterer dasselbe im Anschlüsse an eine Erörterung über das Schamgefühl bespricht, das Gabirol an derselben Stelle, deren Benuzung bei B. zu vermuten steht, als die Schwester des Verstandes bezeichnet. Die ethische Grundlehre, dass der Verstand die Natur beherrschen, die Begierde besiegen müsse, wird mit gleichem Begriffsinhalte und in demselben Ausdrucke in den Schriften beider vielfach verwendet***) Die Beschäftigung mit Lehren der Weisheit und der Moral lenkt die Seele von den bösen Begierden ab.f) *} g. Eini. 3. b. כי האלהים ברא אח העלם הגדול מארבע 4 י]1 •8;היסודות ■ ולעומת וח ברא את הארס על ארבעה טבעים. (p. 103) מין האדם אשר הוא העולם הקטו והיא דומה לעולם הגדול ונמשל אליו בשרשיו ויסודותיו **) Vgl. zu G. I, 3. B. II, 5 (S. 114). ***) g. Eini 3. a.4 «שמשל שכלו בטבעו, b. ויגביר בכה השעל על התאוה> ni. 1,שינהוו. שכלו את טבעו.צריך האדם שישתדל vgi. b. 111, 2 1p. 135) 1 ,הגבירה מדת התאוח עד שגברה על השכלX.1. (p. 400) . . . וכאשר גבר חיצר ער השכל• Thaten der Weisen“ sagt G, ״entbehren der Vollkommenheit, bis bei ihnen der Geist die Begierde besiegt hat“ (11 עד שימשול נפשם בתאיחם.!)• j>Bas ist das vollendet Gute, sagt er weiter, dass der Mensch seinen Geist beherrschen, seine Seele in Zaum halten und sie zu einer guten Führung anleiten kann. Derjenige, dessen Natur seinem Verstände folgt, hat die Selbstherrschaft (ו^י שטבעו נמשך אחרי שכלו גבר)? und in gleichem sinne sagt b (ix. 2. p. 402. vgl III, 2. p. 137), dass die Tendenz der Thora dahingeht, den Verstand zum Herrscher aller Begierde, die in der Seele liegt, zu machen und ihm da die Oberhand zu verschaffen (שכוונת התורה להמשיל השכל בכל תאות הנפש ובהגבירו עליהם)• t) & מי שמתעסק בעניני החכמה והמוסר יהיו מבדילים בינם ובין התאוה; b. vm, 3. (p. 384) וחזוק הנפש ותקונה יהיה בהרגילה כמוסרים ובחכמות ־ ׳•