Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1879-01-01 · IV. (1879) · page 198

191 כתב ר, שרירא angeführt (Semag Vorr. lb und Ha-Teruraa ה׳ ע״ץ) Dass in demselben Manches aus dem Seder Tanaim wörtlich entlehnt sei, ist noch zu erweisen. Beide haben wahrscheinlich aus einer älteren Quelle geschöpft (vgl. auch Jahrbücher II 23 י , A. 22). Zu No. i6 vgl. Asulai II. s.v. כללי השם Josef Pories deutet in der Yorr. zu אסיפת הכללים ס* הכריתות) Ed. Amst. 111,14b) es durch die Worte □וכבל הכתוב לחיי יארך selbst an, dass Jair Bacharach der Autor derselben ist. Zu Frankens Hodeget. (No 45) ist auch ein Zusätze und Index enthaltendes Heft (Leipzig 1867) erschienen. Zu den in hehr. Sprache verfassten Streitschriften, die durch dieses Werk hervorgerufen wurden, gehört noch האמה והשלום אהבו V0Ü S. Klein in Colmar (Frankfurt 1861, 22 S.). Eine besondere Broschüre über dasselbe ist auch "מאור עימם Beleuchtung des Frankelschen Streites (Wien 1851)“. Der Verfasser der דרכי קל וחומד (No. 48) ist wol Josef Iba Musa (s. Yerga Scheerit Josef 33b). Der Eingang dieser Schrift scheint in dem edirten Texte eine Aenderung erfahren zu haben. Ueber Samuel Valenci S. 6, Anm. 1) vgl. auch Conforte 31b, wo סמורה סמוכה (Zamora) zu emendiren ist. — R. Isak Campanton, der Verfasser der bereits von Abraham Bakrat (הזברון 'D 35 a> 78 b) angeführten Anleitung zum Talmud- Studium ist wol derselbe, der in Immanuel Ibn Hassan’s כללי הגמרא 9 מהררי נמרים)a) ר, יצחק בעל המלבוש genannt wird, in Omer ha- Schikcha 2 a ist קנפנםון für 211 קופטון losen. *) Abraham Saba theilt eine von ihm herrührende Erklärung einer Bibelstelle mit (צרור המור Ed. 1546, 19a). Eine methodologische Bemerkung, die von ihm stammte, wird i» 4 כללי שמואל a angeführt ( ואני קבלתי מרבוחי שקבלה ביד׳ מהרב ך ל T יצחק קאנפאנטון) vgh auch Asulai עין;ומר Ed. Lemberg 81 b. Ein von ihm verfasstes Gebet, das eine Betrachtung über die biblischen Satzungen enthielt, citiren Abraham Galante (קינת סתרים Ed. Prag 44 a כמן שחלקם החסיד הריי קנפאנטון זלה״ה בהפלה נוראה שחבר במדה וו כך וכך מצוות וכור כך וכך) und Chananja Monzelese (Comm. zu Perek Schira 11b מצוה זו בנגד אבר פלוני של אדם ובדפירש הר״ר יצחק קנפנטון זל בתפלה נוראה שלו בחלוק המצוות בשיעור קומת אצילות וב')■ Saadja’s דרבי התלמוד Wird auch in Bezalel’s Schitta zu Mezia 102 a angeführt. — S. 7, A. 2 nimmt der Verf. mit Reggio (130 התורה והפילוספיא Anm.) an, dass in Jeschua b. Josefs הליכות עולם ein Kapitel fehle. Viel wahrscheinlicher ist es jedoch, dass nach der Erklärung der 32 Interpretationsregeln R. Jose’s vor די[ אם למקרא die Anzeichnung הפרק הרביעי fehlt. *) In der Vorr. zu Juch. (Ed. Filip. 3 a) wird aus dem דרב' התלמוד eine Stelle בגס תשא את שמותם על שפתיך angeführt; Ed. Krakau hat בכי f. בנס. Dieser Satz lautet in דרכי התלמוד Ed. Mantua 3, a, עס תשא וב׳, wofür Meldola אם תשא sezte. Die Berufung auf einen Brief Nachmanfs in Juch. (יכן צוה הרמ״בן זל לבנו) gehört wol Zacuto an Die Quelle ist noch ausfindig zu machen.