Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1879-01-01 · IV. (1879) · page 79

72 derselben werden. Sowol in der Schreibung der Wörter als auch in der Fassung der Sätze traten Verschiedenheiten hervor. Ausdrücke, die ausser Gebrauch gekommen waren, wurden durch geläufigere mundgerechte Begriffsbezeichnungen ersetzt und Lücken wie Zusätze stellten sich allenthalben ein. Dies hatte jedoch noch einen anderen Uebelstand zur Folge. Währendem nämlich die Einen um den Wortlaut des Textes sich weiter nicht kümmerten und denselben so hinnahmen, wie sie ihn eben vorfanden,ף suchten sich die Anderen ihn nach ihrer Auffassung zurechtzulegen und corrigirten eigenmächtig an ihm herum. In den germano-fränkisehen Län dern hatte der Missbrauch, den die berufsmässigen Büchercorrectoren *) **) hierin trieben, so überhand genommen, dass Gerschom b. Jehuda mit allem Eifer dagegen einzutreten sich veranlasst sah,***) seine Stimme blieb jedoch ein Ruf in die Wüste. Die Correctoren trugen nach wie vor kein Bedenken, nach eigenem Ermessen zu streichen, zu ändern und zuzusetzen und die vermeintlichen Fehler aus dem Texte zu tilgen. *) ibn-Ganach Vorr. zu Rikmah p. v. והקלו זה על נפשם בעבור שהם לומדים מה שלומדים מן התלמוד מוטעה וגורסים מה שהם גורסים ממנו מסולף והם אינם מרגישים בעבור שנעדרה מהם הקבלה ולא למדוהו מאנשי ההוראה, מגיהי ספרים (** (vgl. hierüber Weiss Einl. zur Mechilta p. XXVII). In Milchamot zu Alfasi Erub. 287 bemerkt Nachmani gegen Serachja, der die Authenticität des Passus אי משבחת להו ולא תימר לבי ריש גלותא ולא מידי (Erub. 11b) bestritt, dass derselbe kein Zusatz der Büchercorrectoren sei ודבר ניכר יידוע שאין הלשון הזה מיד מגיהי ספרים אבל הספרים שאינה בהן) In ähnlicher Weise wie hier nimmt Nachmani (יש להוש שהסופר השמיטה auch im Comm. zu Bab. bat 137b die ältere LA gegen die Verbesserung der מגיהי ספרים in Schutz. Dieselben werden noch in einer Erläuterung zu 23b das. genannt. Die bereits in Jahrb. I. S. 227 angeführte Notiz, nach welcher der pal. Talmud von dem Griffel der Correctoren verschont blieb) gehört Nachmani und nicht Salomo b. Aderet an, wie daselbst irrtümlich angegeben wird (Z. 4 das. ist 78a f. 68a und מגיה f. מגיהי). Von Nachmani hat wol auch Jom-Tob Ischbili (zu Taan. 6b.) den Ausdruck נוסחי עתיקי שלא עכר עליהם קולטם של מגיהי ספרים. Von der la. מלכו של זה למעלה ממלכו של זה ומאפרכי דנפשיה ואפרכי דנפטיה כמלכא דאידד (Schebuot 6,b bei Salomo b. Aderet Comm. zu Scheb. 5a) sagt Nachmani Milchamot zu scheb. 1. ומאי רגרים לקמן ״ומלכו של זה כהיפרכי׳ (כה ים רב ו .1) דאידך״ אינו בעיקר הנוסחאות, ומגיהי ספרים הם שהגיהו כהן כך ואגן לא גרסיגן ליה כלל ולא אשכחן ליה בנסחי עתיקי וכשה״ל ה״ג ומלכו של זה מהפרכיא דאידך כלומר למעלה ממנו. Von Textänderungen der מגיהי ספרים spricht auch R. Isak b. Abbamare (Ittur Ed. Lemberg 29b 50 עשרת הדברים a, 60a.) ***) יאע״ג דלט רביגו הגרשון ,(גרשון .1) מאיר הגולה״ כל מאן דטשבש חלמודא הכי והכי תיהוי׳ (Hajaschar Vorr.) שכן אמר רבגא גרשום כל מגיה ספרים הכי והכי תיהוי' (ib. No. 620.)