Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1877-01-01 · III. (1877) · page 171

166 den Abschreibern weggelassen worden sein. Ebenso vermisst man die Tabellen über die Moled-Ueberschüsse, deren Vorhandensein la vorausgesetzt wird (יקה הסימן הכתוב כנגדו) wie die über die verschiedenen Tekupha’s, welche nach Ibn-Esra’s ausdrücklichem Zeugnisse zu dem Werke gehörten. (9 b!הראית דרכים לדעת תקופות שמואל. . . ובארה כל טעמיהם וכתבת לוחות להוציאם ואח״כ הזכרת תקופת דר‘ אדא וכתבת לוחות שניים.) Trotz dieser Lücken besitzen wir in dem Seder ha-Ibbur, da sie in seinem Organismus nicht eingreifen, ein vollendetes Werk Ibn־Esra’s, eine Arbeit, die ganz das Gepräge seines lichten eindringenden Geistes an sich trägt, in der die Fülle seines Wissens, die Schärfe seiner Polemik, die Gewandtheit seiner Beweisführung und die Sicherheit seines Urteils eben so wie in seinen anderen Schriften sich bewährt. Selbst der orakelhafte Ton, die änigmatische Kürze, die dem Leser mehr zu raten als zu lernen giebt, macht sich hie und da fühlbar und man kann manchmal erst nach längerem Nachdenken die stillen Voraussetzungen entdecken, von denen er ausgeht. Zu bedauern ist nur, dass, abgesehen von einzelnen Fehlern, die man* bald auffindet*) gerade an solchen Stellen oft der Text an verwirrenden Corruptelen leidet. So stellt I. E. 1b eine Art der Probe für die Richtigkeit jeder beliebigen Moledziffer in folgenden Worten auf: המאזנים ירוע כי שלשים מגזרת שלשה כי העשרה והמאה והאלף דים כמו אהד והוא חשבון אי״ק וכן הכל והנה שקול (נשקול .1) המחזורים במאזנים השעה (al. בכ״ר שילמדו הנערים בספרים (בספרד ונופיף א^יהם ששה ונדע כמה ישארו בינינו ונעשה נן בח^קי מולד ראש המחזור אם היו כאשר ישארו בידי מ חשבוניגו אמת ונקח לכל השנים שעברו מן המחזור שלשה ואס עברו מעוברות קח לכל מעובדת אחד ונתבר (ונחבר .1) הכל וכן נקח לכל חדש אחד. *) la fehlt die Ueberschrift השער האחד. Z. 18 f. מכל .1 מאלה השנים הנשארות 2 ,השנים הנשארות a Zeile 20 für או lies אם. Zeile 5 von unten ויום יום ש״ת .1 שמחת תירה . (beiläufig sei hier bemerkt, dass das Fest der Torafreude hier zum ersten Male im Festkalender erscheint, Ihn Esra erwähnt dessen auch im Commentar zu Genesis 46, 27 vergl. Zunz Ri־, tus S. 87); in Aburaham Ed. Prag 95 b, wo das hier angeführte Mnemonikon erklärt wird, heisst es יום רביעי יהיה יום ק ני ן תורה והוא שמחת תורה והסימן ד!׳ק) Z. 9 vor תתסד schalte ein תרמ״ח הם ג׳ חומשים , das. Z. 3 v. u. kömmt vor ניסן ein Schlusspunkt, 4 a Z. 15 v. u. f. 5 .נ״ה .1 ב״ה b Z. 10, 9 v. u. sind die Worte כי אמונתינו שהשם ברא המאירות מתחלה ליל רביעי כי אמונתינו השם מתחלת הלילה unklar, wenn nicht die Worte nach רביעי textirt werden ב אט ונתיב ו שהיום מהחלת הלילה; S. 9 a fügt der Herausgeber nach שלא in Klammern באמת hinzu, in dem Citate Goldbergs in Ha-Mebasser II S. 42 hat dieser Passus die Fassung גם דברים בבר תא שלו, wodurch die versuchte Aenderung gegenstandslos wird. 9 b Z. 8 v. u. f. תלה vielleicht מהחלה. 10 a Z. 15 ist יום zu streichen, Z. 17 viell. עב f. 10 ,רבb 1. החמורה f. התמידה wie S. 11 Z. 15 und im Commentar z. Levit. 23,3. Andere Berichtigungen giebt Gronemann a. a. 0.