Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1877-01-01 · III. (1877) · page 167

162 Petaeh Debarai kann in jedem Falle nicht lange vor Profiat Duran gelebt haben, denn ihn meint dieser an einer Stelle, in der er eine Ansicht der .,neueren Grammatiker“ bekämpft * *). Auch im Petaeh Debarai wird von ״neueren Grammatikern“ gesprochen, die mit ihrem Scharfsinne neue Sprachgesetze entdeckt und unter Anderem für das Verb zwölf Stammbildungen (Binjanim) angenommen haben**) (Chajug und andere kennen sechs, die Kimchiden acht; zwischen beiden stehen Salomo Jachja, Levita und Neuere, die sieben annehmen), doch ist auch der Vertreter dieser Ansicht nicht bekannt. Das Buch gehört ohne Zweifel der 2. Hälfte des 14. Jahrhunderts an und kann daher weder Kimchi noch Abulafia zum Verfasser haben. Die Angabe Norzi’s (S. 7), dass ein Isak Halewi ein grammatisches Werk unter dem Namen ס׳ המקור verfasst habe, ist der Vorrede Ibn Tibbons zu Rikma (p. II) entnommen, das Buch wird sonst nirgendswo erwähnt, sein Verfasser ist wahrscheinlich derselbe isak Halewi, dessen ס׳ הדובית in Oxford auf bewahrt wird (s. Dukes Nackal Kedumim S. 11 u. 12) — Ueber Mose Frankita, den Lehrer Norzi’s, der in Mantua wohnte und im Jahre 1566 schon zu den Todten gehörte, vergL Zunz zur Geschichte und Literat. S. 469. Die in חצעת המעשה 15b enthaltene Unterschrift lautet: דורפרנקיטה בכמ״ר משה פרנקיטה איש פרווינצא הררי דיל (vgl. auch 30b 31a das.). Hervorzuheben ist in der (S. 20) aus Meg. 3 a angeführten Stelle die LA. הנקוד; in dem recipirten Texte lautet dieser Passus ושום שבל אלו הפסוק ין***) — Die Einleitung, in der Norzi wie in seinem Werke mende Chasdai Crescas (vgl. Grätz a. a. 0. S. 413 und Bartolocci I, 68), von dem noch zwei Vorfahren Chasdai hiessen (Or. Adonai Ed. Stern 2 a), dieser Familie angehörte, ist nicht gewiss; er wird manchmal blos אבן חסדאי genannt, ist aber sicherlich nicht der von Gawison erwähnte Grammatiker. Wer der בן הסדאי ist, in dessen Namen in 6 צוף דבש a (15G6 verfasst) eine exeget. Erklärung mitgetheilt wird, ist noch fraglich. *) in מעשה אפוד c. 10 (Ed. Friedl. und Kohn S. 51) lässt er sich heftig über eine von denselben gegebene falsche Erklärung des grammatischen Terminus מקור aus, die man wörtlich im Petaeh Debarai findet (vgl. zu S. 51 ... זאשר אמרו המדקדקים חחדשים בסבת זה הוא דבר אשר אין לו שחר וזה שהם כבר אמרו: שנקרא בן לפי שענינו מחשבה והוא מקור המעשה P. D. 58 ab שם המק־ר למה נקרא בן לפי שענינו מחשבה והוא מקור המעשה und zu במה שאמרנו שנקרא כן להיותו מכךר חפעולה במקום עבר ועתיד ופועל לפעול וצמי P. D. 59 b). **) P. D. 127 ab וזאת טענה אצל המדקדקים החדשים אשר ברוב פלפולם חדשו אצלינו שנים עשר בנינים ועשו הששה אבות והששה תולדות vgl. 77b אך מדקדקים חדשים מקרוב באו הם חכמים אשר חדשו בחכמתם ובפלפולם בדקדוקם ואמדו כי בנין התפעל יוצא מבנין פועל מרובע שנמצא יוצא במקומות שזכרנו וזה פדו פעול. ***) Auf S. 6 scheint החסרות für המסתת nur Schreibfehler zu sein, wie S. 5 Z. 16 ואהריו f. ואחרון , S. 7 Z. 1 v. 0. ומלעיגים f. ומלעיביס , das. Z. 3 v. u. לצה f. בעניני;הלצה S. 3 Z. 7 für בפניני; in מעשה אפוד S. 11 ist jedoch eine andere LA.