Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1877-01-01 · III. (1877) · page 142

137 Es wären überhaupt nähere Mittheilungen über das Wirken der jttdisehen Literaten, die in den ersten Decennien des 19. Jahrhunderts in Wien lebten und denen, wie der Verfasser S. 129 mit Recht bemerkt, die geistige Erhebung der israelitischen Gemeinde daselbst mit zu verdanken ist, erwünscht gewesen. Es ist z. B. bezeichnend, dass, währenddem Mendelssohn^ Schriften von dem Prager Oberrabbiner mit dem Banne belegt wurden, der Rabbiner in Wien, Moses Fischer (s. S. 121) mit ihm einen freundschaftlichen Brief- Wechsel unterhieltj* *). Der ״.Koseher-Fleischaufseher“ Fischer beschäftigte sich, wie aus dem Mendelssohn’schen Schreiben an ihn zu ersehen ist, mit Logik, Grammatik und mathematischen Wissenschaften. Wir finden ihn später auch in Correspondenz mit dem ungarischen Aufklärungsapostel Moses Kunizer (s. המצרף I No. 2*2). Sein Vater war der wegen seiner ausserordentlichen talmudischen Gelehrsamkeit berühmte R. Meir Fischeis in Prag (st. 17. Kislew 530 16. December 1769, s. Gal-Ed No. 114 und Podiebrad, Alterthümer der Prager Josefstadt 2. Ausg. S. 92 u. 150) und sein Sohn Meir Fischer hat sich als Verf. mehrerer historischer Schriften in hebr. und in deutscher Sprache (verzeichnet in Fürsts bibl. jud. I, p. 282) bekannt gemacht. Die Gründung einer Rabbinerschule gieng in jüdischen Kreisen nicht, wie S. 189 berichtet wird, zuerst im J. 1837 von Philippson aus, sondern im J. 1823 schon von dem trefflichen Jehuda Löb Mises**). Beifall zu erwerben, dass s elbe es um einen billigen Preis kaufen werden“. Das Buch ist den Bibliographen unbekannt. *) Im Anhänge zu Euchels ״Moses Mendelssohns Biographie“ (Wien 1814) theilt der Herausgeber derselben א״פ (d. i. Ahron Polak, ein bekannter Mitarbeiter an der Zeitschrift Meassef) einen Brief mit, den ihm der ״Lehrer unserer Gemeinde“ מוהר״מפ; d. i. R. Moses Fischer zur Veröffentlichung übergeben hat ויקרה ה׳ לפני איש בריתי הרה״ג מישרי תלמודי הדור החכם הבולל התוכני מוחרמ״פ גי׳ מורד עדתיגו ... ני פתח לי את אוצרו הטוב . . בו אצור אגרות שלומים מהרמבמן ז׳יל ובחרתי באחת מהנה. Derselbe ist von תענית אסתר תקמ״ד (d. i. 4. März 1784) datirt und enthält eine Antwort auf einige Bernerkungen zu dem die M.’sche Pentateuchübersetzung begleitenden Commentare. **) In dem von [ihm unter dem Titel תכונת הרבנים herausgegebenen zweiten Theile des 1820 in Dessau erschienenen ברית אמת von David Caro (Wien 1823) hat die Stelle p. 142 das.:והיה גם אגו גם בדבר הזה בכל תושבי ארצך והוא; להקים לנו חבורת אנשים חכמים ונבונים ... המה יעורו עלינו לכל דבר... שיתוקן ויבוטל מישראל וגם להם תהיה משפט הבחירה למנות רב וחכם לבל עדה ועדה ולא תהיה עדת ישראל כצאן בלי רועה folgende Fassung: נהיה נא גם אנח ו בתושבי ארצם אף בדבר הזה והוא: להקים לבו ג״כ בית מדרש הרבנים אשר שם ילמדו הטובים זהמובחרים שבנערי •שראל לשון הקדש גפי״ת ולשונות אחרות וגם החכמות והידיעות אשר צריך הרב לדעת אותם כמו חכמת ההגיון חכמת הנפש חכמת הפילוסופיא והמוסר ולחבורת החכמים הנזכרת תהיה משפט הבחירה לבחור ולמנות רב מלומדי בית המדרש הנ״ל לכל עדה ועדה ולא תהיה עדת ישראל כצאן בלי רועה (p. 65J.