Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1877-01-01 · III. (1877) · page 137

in die Hände des R. Jehudah Halewi, welcher erkannte, dass es der Lehre der Rabbaniten widerspreche, und es in veränderter Gestalt in’s Arabische übersetzte, da er es in seiner ursprünglichen Gestalt nicht publiciren konnte“!! Strack weist Anm. 32 nach, dass auch nach einigen jüdischen Autoren dieses Buch, dessen landläufiger Titel ״Kusari“ blos supponirt ist (den eigentlichen Namen desselben findet man bei Kassel Einl. S. 14), von Isak Sangari verfasst und von Jehuda Halewi übersetzt und überarbeitet wurde. In diesem Irrthum ist auch Asulai (שה״ג Ed. Benjakob I, י, No. 37) noch befangen (והוא העתיק ס' הכוזרי הידוע). In dem alten Commentare zu dem Buche Euach Chen c. 5 (Ed. Cremona 1566, fol. 7 b) wird mitgetheilt, dass Viele den Dialog, der durch das Buch hindurchgeht, für ungeschichtlich halten und annehmen, dass der Verfasser sich desselben blos als Form für die Darstellung bedient habe (ובן פירשו רבים על ספר הכוזר שאמרו שלא היה ולא גברא אותו הוכוח אך אמרו שעשה המחבר בררך וכוח כדי שיערב לשומעים) Die völlige Autorschaft Jehuda Halewi’s, welche selbst für Nachmani nicht ganz feststand*) wird eigentlich zuerst von Jedaja Bedaresi ausdrücklich bezeugt**). Sie blieb trotz Schemtob und Ibn Jachja so zweifellos, dass später Jehuda Halewi und nicht sein angeblicher Hintermann Isak Sangari für Ansichten, die bedenklick schienen, verantwortlich gemacht wurde***). Betreffs der Literatur *) תורת ה׳ תמימה Ed. Leipzig S. 14 vgl. 8 החלוץ S. 153 וכבר שאל ר׳ יהודה הלוי בספר הפייט שהיה מחבר או היתד. השאלה מן החבר. המייחד ובו׳. Die Bezeichnung הפייט kann nicht correct sein. Das arabische כתאב אלהגה würde hebr. etwa ספר הראיה lauten. Aus הראיה kann, zumal Jehuda Halewi selbst oft mit dem Epitheton ״der Poet“ genannt wird, durch oberfläch־ liehe Kunde der Abschreiber הפייט entstanden sein, wahrscheinlich stand jedoch in dem Originaltexte 'וכבר שאל רבי יהודה הלוי הפייט בספר שהיה מחבר וכו . Auch im Comm. zu Num. 27, 3 nennt Nachmani ihn ר* יהודה הלוי המשודר ז״ל (vgl. Perles i.Frankel’s Mntsschr. 7 S. 153). Der Ausdruck בספר הפייט ist in jedem Falle eine Frucht ungenauer Copirung. ־**) Eesp. Sal. b. Aderet Ed. Wien No. 418 fol. 57 a ור' יהודה הלוי מתפאר בעניגי החכמות בתהלותיו ופיוטיו הנפלאים וממנו אצלנו עוד ספר הבוזר כפי מה שקבלנו. Dass sich Bedaresi erst auf eine Tradition berufen muss, um den Kusari Jehuda Halewi zueignen zu können, beweist, dass dieser nicht allgemein für den Verfasser desselben gehalten wurde. ***) Abiad Sar-Schalom Basila lässt sich, indem er die in Kusari 4, 25 gegebene philosophische Erklärung des Jezira-Buches missbilligt, über Jehuda Halewi in folgenden Worten aus: ומה שמתמיה הוא כי הר״ר יהודה הלוי בעל ס, הכוור הי׳ ירא שמים מאד מאד וכל דבריו הם יקרים מפנינים וביאר ס׳ יצירה בדברי פילוסופיא ואף על פי שלא נטה מדרכי אמונה עם כל זה דבריו שם הבל הבלים מדלג מפרק לפרק ומענין לענין ובאמצע העגין אינו עדע לסיימו לפי שאין פירושו עולה כלל וניכר לכל שמעולם אמונת חכמים) לא עלה על דעת מחברו מדברים ההם c. 19 Ed. Zelkiew 33 a). Ganz anders urteilte Barchiel (Perakim c. II in Moscatos Einl. zu קול יהודה