Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1877-01-01 · III. (1877) · page 103

2. Die Talmudstelle אמר ר, יוסף היינו דאמרי bis 2משתלים (Pesach. 28a) sammt den Bemerkungen im Raschi-Commentare (1/4 S.). ln Abaje’s Ausspruche steht סדנא für נגרא und die Bemerkung Raschi’s ist auf בסדני bezogen. 3. Die im Namen Resch Lakisch’s gegebene Erzählung im Midrasch zu Esth. 3, 9 bis 3) שפירסה נדהx/2 Pi•)• ln der Ueberschril't sagt der Abschreiber: העתקתי ממדרש תנחומא מגלת אסתר הצדקת ומרדכי הצדיק, am Schlüsse: וע״י תשובת אסתר המלכה ומרדכי ותפלת משה ע״ה ניצולה ע״כ טוב ליהיות והיר בתשובה תפילה צדקה לכל ישראל א״ם. Das diesem folgende Epigraph lautet: ניכתב זה ביום א׳ כ״ז אדר שכ״א לפ״ק יודא בר בנימין שלי״ט דעקינגן הדר כעת הזאת בכפר לאשטט ניכתב בכפר זורגלוך גאו (גבול?) מענץ. 4. Die hier abgedruckten Beschreiungsformeln, wovon die erste auch in deutschen Lettern (1 S.), 5. Eine mystische Auslegung des 67. Psalms, der in die Röhren des auf der ersten Seite abgezeichneten siebenarmigen Leuchters eingeschrieben ist (7 S.). Ueberschrift: עניין המנדה הנקייה והטהורה, אשר בידינו נמסרה מאבותינו שקבלוה מפי הגבורה, וברוח הקדש היא^אמרה ע״כ השמר בנפשך לשמרה, בנקיון כפים ובגוף נקי כמו ספר תורה, ומזמור זה נשא דויד המלך חקוק במגינו בטם של זהב עשוי, כצורת המנורה. Am Schlüsse giebt der Abschreiber Namen und Datum mit folgenden Worten an: .שי״ח לפ״ק פה ריסלשום (sic) אני יודא בר בנימין ניכתב זה ביום ב׳ י ׳ט אודר 6. Ein kurzer Abriss der Lehre von den biblischen Accenten, beginnend: ואלה המלכים אשר מלכו בכ״א ספרים ואין מלכותם באמ״ת פ' איוב משלי תלים, am Schlüsse: חוק ונתחזק הסופר לא יהק לעולם עד שיעלה חמור בסולם סיו״ם יעל״ם. 7. Der Anfang eines Pentateuchcommentars (wie es scheint des in den Handschriften vollständig vorhandenen פענח רוא). Die Erklärung zu Gen. 1, 1 beginnt mit den Worten: למה פתח בס על שם ב' תורת (2 Bl.) Die in der Bibel gross geschriebenen Buchstaben werden alphabetisch verzeichnet und dann die Gründe der abweichenden Scription für jedes einzelne Wort angegeben. Dem Verf. lag die bei Sachs Sefer Taghin p. 52 ff. abgeiiruckte Auslegung der Stellen, in denen einzelne Buchstaben gross geschrieben erscheinen, bereits vor. Für manche Bemerkungen in dem schadhaften Sachs’schen Texte finden wir hier