Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1876-01-01 · II. (1876) · page 137

Die Tora bestehe aus einer schriftlichen und einer mündlichen Lehre, das Religionsgesez aus Geboten und Verboten, die Vermittler der Offenbarung seien Moses und Ahron, die Verfasser der Mischna Rabbi und R. Natan, der Boraita (Tosefta) R. Chija und R. Hoschaja, des Talmuds Rabina und R. Asche. Die Welt theile sich in Himmel und Erde, das Licht habe seine Träger in Sonne und Mond, die Menschheit bestehe aus dem männlichen und dem weiblichen Geschlechte, die Vergeltung finde im Paradiese und im Gehinnom statt. בראשית א״ך שלמיא אחוהי דר׳ נחמיה בית רמו שכל מד, שברא הקב״ה בעולמו תאומים נבראו התורה תורה שבכתב תורה שבע״פ המצות מצות עשה ומצות לא תעשה, האמצעיים משה ואהרן, המשנה ר׳ ור׳ נתן, הברייתא ר חייא ור׳ הושעיא, התלמוד רבינא ור׳ אשי העולם שמים וארץ, המאורות שמש וירח, האדם וכר ונקבה, הגמול ג״ע וגיהנם*). Ein Excerpt dieses Ausspruches hat nun Isak ha-Levi (P. r. ed. Amsterd. 2 b), und es *ist wahrscheinlich, dass er indirect aus dem Midrasch Me-haschiloaeh geschöpft hat, wenn bei ihm auch derselbe Gedanke in anderer Begründung erscheint. בראשית ברא אלהים ס״ת תאם כי תאומים הם אלו שית אלפ' אלפים תהו אלפיים תורה אלפיים ימות המשיח וכן מייסדים ומחויקים מקרא ומשנה בריתא ותלמוד תואמי ווגות היו משה ואהרן המקרא ר, ור׳ נתן המשניות ד חייא וד אושעיא הבריתות שהן התוספתא רבינא ור׳ אשי התלמוד. (Nach Me-haschiloaeh weisen die sechs Buchstaben ברא״שית auf die sechs Jahrtausende hin.) Der Verfasser des Midrasch kennt übrigens die Namen der Vocale (9 וחיבורן נעשה סגלa, ib. b. א״ר שלמיא אחוהי דד נחמיא כל הנקודות שבמקרא יש בפסוק בראשית חוץ משו רק), weiss von der Eintheilung der Buchstaben nach den fünf Sprachorganen (löa א״ר חלקיהו כל אותיות אלפא ביתא נחלקות לחמשה חלקים כנגד חמשה חומשי תורה וכולם במלת בראשית בי״ת אותיות בומ״ף, מהשפה רי״ש ושיי אותיות זסשר״ץ, אל״ף אותיות אחע״א (אחע״ה .1) יוד אותיות גיכ״ק תי״ו אותיות דטלנ״ת) und nimmt Gedanken der arabischen Philosophie auf (9 b בראשית א״ר נחמיה אחוהי דר׳ שלמיא בראשית אותיות ירא שבת רמו ששמירת שבת מורה על חידוש העולם והחידוש מורה על המחדש). Er gehört also etwa dem 13. Jahrhunderte an. Die Gedankenentwicklung ist zuweilen recht sinnvoll. (Die Schöpfungsgeschichte beginnt mit einem Bet, weil so wie diesem nur der Buchstabe Alef, der eins bedeutet, vorangeht, auch vor der Welt Niemand als der einzige Gott da war א״ר ברכיה רמז שכשם *) Eine mehr naturphilosophische Ausführung desselben Themas bildet den Inhalt des Midrasch Temura (abgedruckt in Ha-Pardes No. 7). 9*