Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1876-01-01 · II. (1876) · page 134

128 im Talmud nachweisen lassen. זה העניו אינו לא בתלמוד ולא בתוספתא ולא בספרי כי אס יסדוה האחרונים אבל לא ידעתי אל מי מקדושים אפנה אמנם מצינו רמוים הרבה במשנה ובתלמוד והשאר יסדוה האחרונים דל מהדברים הדומים וכאשר ראינו והבננו הדק היטב ראינו דבריהם טכוונין וסיבתם אשר כלם טעכבין את החשובה וכאשר תראה בחבורינו הגמל המיוחד על דיני תורתינו בהלכות תשובה וכתב משה. Man ersieht aus dieser Gorrespondenz, dass M. das Material zum 4. Gapitel seiner Lehre von der Busse auch nur Alfasi entlehnt und nicht aus einer Originalquelle geschöpft hat, wie Masud Chai Rakach (מעשה רקח z. St.) annimmt. Abraham b. David ist daher völlig im Rechte, wenn er zu H. Tesch״ 4, 3 gegen Maimuni einwendet, dass er in dem Passus והאוכל שוד עניים ואלמנות unrichtig שור gelesen habe. Im Buche der Frommen No. 19 ist das obenbezeichnete Kapitel aus Maimuni ausgeschrieben und dieser Punkt stillschweigend berichtigt, indem die Worte שור זה, welche das von M. begangene Missverständniss bekunden, weggelassen werden, lsak Abuab (Leuchter No. 312) nimmt die von Maimuni aufgestellte Eintheilung an, ohne sich in die specielle Ausführung einzulassen. In dem Buche Orchot Zadikim (c. 26 ed. Prag 44 b) wird neben שוד עניים als zweite LA. שוחד עניים angemerkt (וי״א שוחד בר׳ לשון דוחק פי׳ שהוא דוחק אלו העניים בהוד שהן חייבים לו עד שמחליטים לו קרקעותיהם וכו'); Jehuda Chalaz (ס' המוסר c. II. ed. Krakau 17b) schreibt in dem Citate aus Maimuni überall שוד (auch כדי שידע שוד של מי הוא). Es unterliegt aber keinem Zweifel, .dass Maimuni hier durch eine falsche Textirung beirrt wurde und שוד עניים die ursprüngliehe LA. ist, die auch R. Jona (Schaare Teschuba I Ende) hat. Es lässt sich nachweisen, dass selbst die noch erhaltenen kleinen Tractaten an manchen Lücken leiden und gerade von dem gehaltvollen ethischenTractateDerech Erez manche Säze entweder mangelhaft gegeben oder gänzlich ausgefallen sind. Edelmann führt (Chemda genusa auf der Rückseite des Titelblattes) folgenden im Vitry-Machsor aus Derech Erez sutta citirten Ausspruch an: חכמה ואין ידאה בזויה, יראה ואין חכמה ״) שטות, אין יראה ואין חכמה רשע גמור, חכמה ויראה צדיק גמורWeisheit ohne Frömmigkeit ist verwerflich, Frömmigkeit ohne Weisheit ist närrisch, wer keines von beiden besizt, ist ein fertiger Sünder, wer beide vereint, ein vollendeter Frommer“). Er irrt zwar, wenn er angibt, dass dieser Saz in den Ausgaben feit, er findet sich in dem recipirten Texte am Schlüsse des lezten Capitels und ist nur der