Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1876-01-01 · II. (1876) · page 122

116 wird die Stelle aus Karetot blos mit dem Mnemonicon ohne die Auflösung angeführt השתא... בריש שתא קרכסת״א. Das Alef ist hier feierhaft und fasst wol kaum אתרוגא (Or. Chaj. No. 583) in sieh. Das Mnemonic. stand wol ursprünglich allein im Talmud und ist jedenfalls nicht erst von Jechieldes aufgestellt worden, wie Jesaia Berlin annimmt (Ad. sv. מביא); es hat sich in anderer Form auch in Hai. gedol. 136b erhalten, wo es heisst: ליהר רגיל אינש לחזי תרס״ק תמרי רוביא סילקא קרא Die Gaonen hatten ebenfalls nur eine Chiffre der am Neujahrsvorabende zu geniessenden Glücks-Speisen vor sich. Wir sezen das sehr interessante aber lückenhafte und corrupte gaonäische Resp. über selbe (Ghemda gen. No. 166) mit den nötigen Verbesserungen hierher: Der Inhalt der Anfrage wird im Eingänge also zusammengefasst: ודשאלתון בשעה שנופלות בהן ארבע תקופות היו מוהירין בני אדם שלא לשתות מים באותן השעות והיינו אומרים להם מה טעם והרי(והשי[בו].1) אין אנחנו יודעים אלא כך שמענו מן הזקנים יש לדבר הזה עיקר או לא. Der Schluss der Frage und der Anfang der Antwort feit; das Responsum lautet sonst: M. Succa 1v, 9) ... טייא גרירין לבוא דאמרינן אחד מעובה וא' דק המידק מטייא דגרירין לבוא. והרי כאן כיון wo nur דק; in j. ib. iVb (הטידק דהתחלה הא חזי להתחיל באוכל ומתק (מתוק .1) ושטן אי נמי בממון (1.שישאל בהלואה דהוי סימן להנאה ואין מתחילין במים שהן בדבר (כד׳ דק והפקר ובדבר (וכר .1) שאינו סועד סי' דקות דאיכא (וא׳ .1) נמי דאפי׳ במוצאי שבת אין מתחילין בהן אלא בחטרא או במיני מתיקה או דבר של הנאה או דסעיד משום הדין סימן דרבנן(ור׳.1) הכי נהיגו. ובעיקר הדא טילתא ת״ר אין מושחין מלכים אלא על גבי מעיין שנ׳ ויאמר המלך להם קחו וכי' ואטרינן עלה אמר אביי השתא דאטרת סימנא טילתא היא בריש שתא ליהוי אינש רגיל דחוי תרדי ופירושיה תמרי רוביא קרא (דלעת .1) סלקי (ירקות .1) והשתא רגילי רבנן לאוסופי (das ן oder ך für עליה כרתי ואסיקו להאי סימנא תרדין (כרתי ועדין כן המנהג מכל החכמים שאין פושעים בו בראש השנה ומקריבין לפניהם טנא שיש בה דלוע ופול המצרי וכרשין ירקות תרד י ן ותמרי ומביט י ן בו וטניחין ידיהם עליו (על כל .1) אחת מהן ומוציאין משמה סימן טוב על דלוע אומר קרא יקרע גור דיננו ועל הפול רוביא ירבו זכיותינו ועל הכרשין כרתי יכרתו שונאינו ועל תרדין סלקא יסתלקו עונותינו ועל התמרים תמרי יתמו עוונותינו ומוסיפין עוד רמו ן ואומרץ עליו נרבה זכיות כומון.