Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1876-01-01 · II. (1876) · page 98

92 *«J.;,;;* £_ lT*¥v;■ auch einen Vorgänger, desselben Namens [Ep. ed. Goldb. 2 S. 30 וביומיה (דרבי) רב הונה קמא הוה ר״גבבבל S. 31 ואתמגי בתר רב הונא מר עוקבא בבבל vgl. j. Kilajim 9, 3, Beresehit rab. c. 33]. Man wird also den diesbezüglichen Text im Chronikon in folgender Weise herzustellen haben: ושכיב שפט ועמד אחריו ענן בנו [ושכיב ענן ועמד אחריו רב ה ונא בנו וכד שכיב פשא עוקבן הוא נתן דציצותא ושכיב נתן ועמד אחריו רב ה ונא בנו] חכמים דברוהו רב ושמואל חכם שלו ושכיב רב הונא ונקבר בא״י אצל רב חייא רבה. Anan wird sonach wie Schafat zu den erdichteten Exilarchen zu zälen sein und die Reihe der historischen Träger dieser Würde mit Huna I, dem Zeitgenossen des Patriarchen Juda 1, beginnen. Wir kennen nun von solchen 1. Huna I. 2. Ukba I. 3. Huna DL*) ükba II, der, wie bereits aus talmudischen Angaben dargethan ist, der Bruder und Vorgänger des Exilarchen Nehemia gewesen, muss auch im Chronikon den Plaz vor demselben einnemen. Auf Huna II. folgte nämlich Natan, vielleicht der Schwiegersohn Rab’s, dessen Söhne eben Ukba und Nehemia gewesen. Die Notiz ועמד מר עוקבא (Obiges Citat No. 1), die offenbar von Ukba II. spricht, wird also vor die Angabe über Nehemia zu stellen und somit wie nach dem oben Gegebenen der Text des Chronikon in folgender Weise fortzusezen sein ועמד נתן בנו חכמים דברוהו רב יהודה בר יחזקאל ורב ששת חכמים שלו ואחסינו מלכותא פרסאי בשנת מאה וששים וחמשה לחרבן הבית וגזרו פרסאי גורה על יהודאי**) ושכיב נתן ועמד [עוקבא בנו חכמים דברוהו רב חיננא חכם שלו ומת עוקבא] ועמד נחמיה בנו (אחיו .1) חכמים דברוהו ר' שמבי חכם שלו ועמד אחריו עקביה (עוקבן .1) בנו (אחיו .1) ועמד אחריו הונא מר... ושכיב הונא מר ועמד אבא בן אחיו בן מר עוקבן. Es folgen auf Huna II. 4. Natan I. 5. Ukba II. 6. Nehemia. 7. Ukba III. (auch Ukban genannt). 8. Huna Mar I, 9. Abba Mar (wie er nach Nid. 67b hiess. Grätz S. 497). *) Die Angabe, dass dieser in Palästina begraben wurde, ist j. Kilajim 1. c. Ketub. IX, 3 entnommen und ist nach Moed katan 25 a zu berichtigen (vgl. Grätz S. 415). **) Der recipirte Text hat die Jahreszal מאתים לארבעים לחמשה d. i. 245 a destr. templi, welche einer viel spätem Zeit, als der, in welcher Juda b. Jecheskeel und Scheschet fungirten, angehört. Dass hier ein Jahrhundert zu viel angenommen ist, geht aus der Parallele in Juch. S. 93 hervor, welche die hier in Rede stehende Verfolgung der Juden durch die Perser im Jahre 175 a. d. t. 243 stattfinden lässt ובזמן נחמיה גזרו פרסאי שמד על ישראל קע״ה שבים לחרבן הבית.