Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1876-01-01 · II. (1876) · page 85

trägen besprochen wurde, wurde in den akademischen Versammlungen (Kallah) manchmal verworfen oder gar nicht vorgetragen.126) Desungeachtet haben im Talmud manche der aus der Tarbiza hervorgegangenen Lehrstücke, welche zumeist Uebungen in der Anwendung der halachischen Deutungsregeln enthalten zu haben scheinen, Aufname gefunden,127) währenddem andere ausgefallen sind.128) Zu halachischen Normen, die zweideutig schienen, fügten die Tarbizai eine nähere Inhaltsbestimmung hinzu.129) Solche Bemerkungen הרביץ ist hier ein Denomiativ von dem Schulausdrucke תרביצא (vgl. Maimuni Einl. in die Mischna Ms. bei Asulai עין זוכר sv. תרביצא). 126) Menach. 1. c. 127) Auf eine an R. Salomo Jizchaki gerichtete Anfrage über die LA. in Sebach. 50a, wo einige Texte nach מלמדת בק״ו die unverständlichen Worte מין דבתר איכא, andere מין דבו איכא hatten und ältere Recensenten eine Lücke gelassen, erwiedert dieser, dass die allerdings vorhandene Corruptel auf eine LA. מן ד תרבי צא schliessen lasse. Dieses sei ein in älteren Codices oft Vorkommendes Vermerk darüber, dass eine Glosse der Schüler vorhanden sei. Ebenso werden im Talmud manche Stücke als tarbizäisch ausgegeben und dasselbe sei auch hier, wo ein autorloses Discussionselement dieser Notirung vorangeht, der Fall על שאילתו גתתי לב ואומר שכך הגירפא לפי שיבוש הספרים ״באומר הדעת״ מלמדת בקייו "מן דבתרביצא ותרביצא לשון בית המדרש הוא דבכמה מקומות מצוי הוא בספרים ישגיס״לשגא דבתרביצאי'ובתלמוד נמצא בכמה מקומות "בי תרביצא אמדי" וכן זהו פירושו... עמדנו על מידה זו מתלמידי בני הישיבה מסדרי הגמרא ולא הוזכר בה איש הילכך קרי ליה מן דבתרביצא עד כאן. Die richtige LA. scheint auch R. Simson v. Chinon (Sef. Keritut 5,3 No. 165) vor sich gehabt zu haben, da er sie als Beispiel für das Vorkommen tarbizäischer Stellen anfuhrt (אבל היה מתקיף על לשון התלמוד דעביד צריבתות שזה לשון בגי הישיבה וקרי ליה ת רב יצא פרק איזהו מקומן "וחד מן תרביצא"). die Ausgaben haben כדאמרן für מן ובתדביצא). Wir ersehen aus obigem Responsum, dass solche im Talmud nicht selten unter Anführung ihres Ursprungs vorkamen. 128) Jizchaki zu Joma 62 b bezeichnet den Passus מדלא כתיב אחד אחד, der sich noch in Handschriften vorfindet (דקדוקי סופרים IV. S. 175, Note ,ב) als tarbizäisch ושיטפא דתלמידי תרביצאי היא (so lauten diese Worte in ריטב״א z. St., ושיטתיה in den Ausgaben ist ungenau, vgl. die folgende Anmerk.) Auf diese Stelle weisen Asulai (123 עין זוכר a), Mose Kuniz (המצרף I, No. 1) und Chajes (אגדת בקרת S. 35)^in, ohne sie näher zu erklären. 129) In Sibachim 104 a fügten sie zu והילבתא בדברי חכמים die Worte הבשר בקבורה והעור בשריפה hinzu (ותוספתא זו גירסא דתלמידי תרביצאי היא Jizchaki z. St. Ascheri Bechor. III^). Diese Stelle findet sich schon in den grossen Halachot (fol. 139 b); auch Maimuni (Mischnacom. z. St. und H. Bechorot III, 10) und Nach-