Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1876-01-01 · II. (1876) · page 83

77. — der Name Jehudai’s war, so wurden doch seine Entscheidungen nicht ohne Vorsicht aufgenommen, da er wegen seiner Blindheit diese nicht selbst geschrieben, sondern seinen Schülern dictirt hat, welche den Meister manchmal nicht verstehend, Aussprüche in seinem Namen verbreiteten, die mit seiner wirklichen Ansicht nichts gemein hatten. Sein halachisches Werk lernten die Gaonen erst ein Jahrhundert nach seiner Abfassung kennen, indem es, für eine ausländische Gemeinde verfasst, erst später durch einen Zufall wieder in seine Heimat zurückkam m) zu Pesach. 109 b soll das Glossem פירושא דקבא ובו׳, das in den Ausgaben feit, aber in Handschriften sich erhalten hat (דקדוקי סופרים VI. S. 330) aus Jehudai’s Halachot stammen (פירושא דקבא לא גרפיבן בלל עד אמר מר בר ר, אשי ופירוש הוא מד,"ג של ר׳ יהודאי. 121) In Or. Sar. H, 432 (vgl. Mord. Moed kat. 862 Ascheri das. No. 50) wird darüber berichtet וגאון אחד השיב מה שנמצא בהלכות גדולות.... אעפי׳י שתשובה זו בכתבה בשם ר׳ יהודאי גאון אין לסמוך עליה דמחו לה מאה עוכלי בעובלא . .. וכך השיב לפגי אקלמון מתא דה וו יודעין שהלכות אלו של מר רב יהודאי זצ״ל לית חזינא בבבל בי ומוי (Kaiman? (אל קידואן דרב יהודאי אלא בתריה בשיעור מאה שבין אייתינון שבואין לבבל ולא ידעינן היבא אמר מר רב יהודאי מעיקרא [ד] רב יהודאי מאור עיגים הוד. ולא הוד*. כתב בידיה וכל דלא שמעוה רבנן מפומיה לא תלינן בה כיון דאית לה פירבא ולא פמביגן עלה דאמריגן ספרא הוא דטעי א״ג אינש אחריגא כתב בשמיה ע״כ תשובת הגאון. Dass man den Namen Jehudai’s missbrauchte, um Entscheidüngen, welche keine Anname gefunden, auf den Ausspruch einer angesehenen Autorität zu basiren, erfahren wir auch aus einer anderen Quelle. Nach Resp. Chemda genusa No. 15 berief sich der Gaon Jakob b. Mordechai, um eine vor ihm getroffene rituale Relevanz (התיר לבדוק סירבה דליבא) zu rechtfertigen, auf eine Entscheidung Jehudai’s, die von diesem nicht herrührt (ודאמר במי משום רב יהודאי איבא למימר דלא אמרה מר ר' יהודאי אלא מילתא אסחברא ליה ולא קבלוה בני דאריה מניה ותליא במר רב יהודאי)*). *) Vgl. auch Eschkol III. p. 49. Das Resp. Jakob b. Mordechai’s hat Goldberg in המבשר II, S. 80 mitgetheilt und belegt. Es ist nur noch zu bemerken, dass im J. 4720 a. m. 960 eine Anfrage an die palästinensischen Gelehrten gerichtet wurde, ob der Messias gekommen sei und wie bei ihnen in obenbezeichneter ritualer Frage geurteüt werde (Mannheimer Gesch. d. Juden in Worms S. 27 אני יצחק בד דרבלו ראיתי בוורמשא כתב ששלחו אנשי רינום לארץ ישראל שנת תש״ך לפרט שאלו את קהלות ארץ ישראל על שמועה ששמענו על ביאת משיח וגם סירבא דליבא מה אתון ביה . Zu ersterer Sage mag vielleicht die Kunde von dem um diese Zeit blühenden Chazarenreiche Anlass gegeben haben. In dem Antwortschreiben der Palästinenser wird auf das Resp. Jakob b. Mordechai’s verwiesen, mit welchem seine gelehrten Zeitgenossen über eingestimmt haben, (וחתם הכתב ר' יעקב בר מרדכי ריש מתיבתא דמתא מחסיא וגל דורו] .