Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1876-01-01 · II. (1876) · page 80

hineingetragenen Decäsionen. R. Jehudai b. Nachman aus Pumbadita wurde, weil in der Akademie zu Sora keine Persönlichkeit war, die geworden. So wird in Sed. Tarn, bestimmt, dass Mar b. Asche’s Aussprüche überall mit Ausname zweier Fälle massgebend seien והלכתא במר בר רב אשי בב־לא (Scheb.41a) תלמודא ברממיפך שבועת ומכתב אוריתא דאמר מר בר״א אפילו מדאיריתא נמי מהפבינן בהדין (Synhedrin 29b) ואודיחא זה מבתב הודאה בי האי דאבמין סדרי להבריה בבלתיה תרין מלין לית הלכתא כוותיה und das gleiche in Hai. gedol. 116b bemerkt. In einem Resp. Scherira’s (Schaare Zedek Fol. 71a wird jedoch die Zal der Ausnamen auf drei angegeben (ונקיטי רבנן בשמועה מן הראשונים דהלכה כמרבד רב אשי בכולהי תנאי לבר מן תלת. Die dritte ist aber nur durch eine Variante entstanden. Alfasi Chulin 802 hat als Norm ולית הילכתא כמר בר רב אשי לא בחיוורי ולא במיפך שבוער,. . . וסימוך הפך לבן. Demnach wäre hier auf Chul. 76b. hingewiesen, wo sogar in manchen Texten zu lesen war וליח הילכתא כמר בד רב אשי במיפך שבועה וחיוורי וסימנך הפך לבן (vgl. Sal. b. Aderet z. St. יש מקצת ספרים דגרסינן ולית וכר). Die zweite Version stammt nach Tosaf. sv. מר aus dem Commentare R. Chanannel’s, dem sie wol von Hai tradirt wurde (vgl. Alfasi zu Synh. III, 1008.) Die erstere wird von Jizchaki (Chul. z. St.) und den französischen Gesezeslehren als die richtige angenommen. In Or Sar. I, 441 werden die Ansichten in folgender Weise zusammengestellt פי׳ ר' שלמה וכמר בר ר׳ אשי קי״ל בבל דובהא לבר ממכתב אוריתא ומיפך שבועה וכן נתב בהלכות גדולות וסדר תנאים ואמוראים מכתב יד ר' יוסך טוב עלם *) ופר״ח פסק הילפתא כמר בר רב אשי בכולי תלמורא בד ממיפך שבועה וחיוורי.... ומתנה בה סימנא כלו הפך לבן טהור הוא ור׳ יהודה בר נתן ז״ל פסק דלית הלכתא כמר בר רב אשי בכולא תלמודה בר ממיפך שבועה ואוריתא ואומר כי כן מצא בתשובות הגאונים .. . . Darauf, dass diese Normirung nicht im Talmud erwähnt war, stüzte sich R. Gerschom, um gleich seinem Lehrer R. Leon, dem er sein meistes Wissen zu verdanken hatte, dieselbe für unmassgeblich zu erklären (Meir b. Baruch. Resp. ed. Prag No. 263 ומה שפסק להפך שבועה אפילו מדאוריתא מפני שרי ליאון רבי שלמדנו רוב תלמודי זצ״ל חכם מופלא לא סבר להא דלית הילכתא כמר ב״ר אשי ונראה (ונראים .1) דברי ד ליאון דכי (רבי.1) מדבריהם ועל הטעמים האלו סמכתי ולא הלקתי להפך שבועה בין מדאוריתא בין מדרבנן ועוד שסמכתי. על דברי ליאון ועוד שלא מצאתי שלמדתי שאין הלכה כמר בר״א במיפך שבועה ואם (וגס .1) בתלמוד אינו ומסברא הוא אומר איני (ואני .1) רואה את דברי ר׳ ליאון שמסר לי כי מופלא בדורו היה ואחרי דבריו לא ישנו. Es ist dies ein merkwürdiges Beispiel von der Lehrfreiheit, wie sie in jenen Zeiten geherrscht hat, indem eine von allen Gaonen anerkannte Tradition durch einen späteren Gesezeslehrer als antitalmudisch verworfen werden konnte. Unter einem ähnlichen Missverständnisse wie die eben besprochene hat *) Die Tob-Elenische Recension des Seder Tanaim heisst bei Salomo b. Aderet 1. c. und bei Nissim zu Alf. 1. c. סת״ו קצר; wahrscheinlich, weil in derselben der genealogische Theil weggelassen war.