Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1876-01-01 · II. (1876) · page 68

Von dem weitangelegten mnemotechnischen Apparate, in welchem der talmudische Wissensstoff, ehe er hoch zur schriftlichen Dar- Stellung gelangte, in Formeln zusammengefasst war, haben sich in den gedruckten Texten zwar nur noch Trümmer erhalten. Die Copisten glaubten die Mnemonica als überflüssig weglassen zu dürfen, waren diese ja auch, nachdem der Talmud zur Einsicht des Lesers vorlag, ohne irgend einen reellen Wert. Dass sie aber in grösserer Anzal, als derer in den Ausgaben sich findet, vorhanden waren, ersehen wir aus den handschriftlichen Texten, 93) sich auf die Frage מתו?*סוד את הבית, und konnte hier nicht לסוד genommen werden, weil es in der darauf folgenden Antwort wiederkehrt, was zu der von Easchi und Tasafot beibehaltenen LA. stimmt. — Eine gleiche Citation ist Ed. Wallerstein lia ובמי שמת .... מתני' ר׳ יהודה תיא ובהוציאו לו גמי מזר״ז סימן aus Joma59a. Für מזר״ז ist מזד״ז zu lesen, indem das Mnemonicon auf die dort genannten Namen Meir, Elie־s־er*), Jehu-d־ah, Eüe־s־er hinweist. Auch Jechielides verwendet die Mnemonica zur näheren Bezeichnung der Citate (s.v. באותן מי מרה במ״ק כ״ה ע״ב. בגמרא ד,אילו מיגלחין סמוך לסימן 5את, s. v. בן עזאי ובפ״ק דקידושין [כי ע״ב] בגמ' דעבד עברי בסמוך לסימן עבד בית). 93) In den in דקדוקי סופרים benutzten handschriftlichen Codices finden sich zahlreiche Mnemonica, die in den Ausgaben feien. Wir theilen, da sie in diesem Werke nicht genug sichtlich hervortreten, hier die aus Th. I und II gesammelten zum Beleg für die im Texte ausgesprochene Behauptung mit: Berachot 5b: דקדוקי סופרים) תרץ ותרץ דיהיב רשותא לצלויי סימן Th. I, S. 5 No. 50). ib. 6a: על לבי בנישתא אחור תפילי כי דרגיל סימן bezieht sich auf die drei Säze Rabin b. Ada’s [gemäss des Passus ומניין שאפילו אחד ist wol אחור in אחיד zu emendiren] ib. S. 17. Im cod. Paris. (S. 381) das. lautet das Mnemonicon: ib.קובע יצא מתפלל מנחה נהירא שלימא על לבי כנישתא ואנח תפילי כי דרגיל סימן . Die Säze, welche Chelbo im Namen Huna’s mittheilt גד,ירא שלימה ist in נהנה שמים zu emendiren. ib. b זרב טשאף סימן (ib. S. 20, 4) in cod. P. S. 381 ובר נשא wo lezteres in זשפא zu emendiren. *) Dass der Namen אליעזר mnemonisch ז geschrieben wird, finden wir auch Ketubot 53b, wo einmal der Terminus ״ סימן דגבריAutoren־Mnemonikon“ vorkömmt, indem nämlich ש״ק זר״ף aus einzelnen Buchstaben von Autornamen, die dort genannt werden, zusammengesezt ist, vgl. in ahnlichem Sinne Ketubot 6a ר׳ חייא בר אבין מחני לה בלא גברי Bechor. 36a יתיב רבעא וקאמר לה להאי שמעתתא בלא גברא Seb. 53b משכו גברא לגברי.