Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1876-01-01 · II. (1876) · page 65

beweisen, dass die Kenntniss des Lehrstoffes vorzüglich durch das Gedächtniss vermittelt wurde. Schon der Thanaite R. Jehuda b. llai (150) liebt es, das zu einander Gehörige durch Abbreviaturen, die aus den Anfangsbuchstaben der Schlagwörter gebildet werden, in Kürze zusammen zu fassen.86) Der Amoräer Nachinan b. Isak wendet kurze Merkworte und Gedachtnisssprüche an, um der Vergesslichkeit ein Gegengewicht zu bieten.87) Die Aussprüche der Gesezeslehrer wurden häutig nur durch einzelne ihren Inhalt bezeichnende Wörter,88) oder, wenn mehrere derselben 86) Jacob Brüll, Mnemotechnik des Talmuds S. 24 vgl. Resp. Simon b. Zemach No. 134. 87) Das. S. 21, vgl. Ketub. 111b, wo Nachman b. Isak ein älteres Namen- Mnemonicon auflöst. Nach ähnlicher Methode verwendet R. Levi einen bekannten Passus der Mischna (Pesach. 10, 6) als Memorialsaz, der der Ver- Wechslung der für die ausgezeichneten Sabbate vorgeschriebenen Lectionen Vorbeugen sollte, (j. Meg. 3, 5 (א״ר לוי סימניהין דאילין פרשתא: בין הכופות הללו אם רצו לשתות ישתה בין השלישי לרביעי לא ישתה). Ein anderer palästinischer Amora, der Mnemonia aufstellt, ist Judan b. Chanin (j. Orla I, 3 א״ד רי יורן בר הנין פימגא דאכיל מן חבריה בהית מסתכל ביה vgl. Kilajim 6, 3 אייר יורן פי מבא כלים כלאים). Die bei manchen Partieen im j. Talmud sich vorfindenden Hinweise auf frühere Darlegung desselben Stoffes (Frankel Einl. in den j. Talmud 39 a) haben mit den babylonischen Simanim nichts gemein. 88) Als Beispiel möge hier angeführt sein: כל מקלם ששנה רשבייג במשגתיגו הלכה כמותו חוץ מערב וצי דן וראיה אחרונה (bab. bat. 174 a) wo durch ערב auf den Ausspruch אם יש נכפים ללוד. בין כך ובין כך לא יפרע מן הערב (M. bab. bat. 10, 7) durch צירן auf Git. 7b מעשה בצירן באחד שאמר לאשתו הרי זה גיטך und durch ראיה אחרונה auf den zweiten Fall in M. Synh. 3, 8 מדי יעשה זה שלא היה יודע שיש לו עדים לא היה יודע שיש לו ראיה .... הרי זה אינו כלום .. .. hingewiesen wird. Vgl. noch הלכה כר׳ שמעון בגרירה (Pesach. 101a) הלכה בר, שמעון שזורי במפובן ובתרומת מעשר של דמאי (Ket. 55 b) נשואץ ומלקיות כרבי וסתות ושור המועד כרש״בג (Jeb. 64 b) u. a. :בעאי לאותביתך ערל הזאה ואומל פרין בציצית וכבשו עצרת ושופר ולולב (ib. 90 b). Die Beziehung solcher die Kenntniss der Materie voraussezenden Merkwörter konnte minder Eingeweihten leicht entgehen. So verlangt im 15. Jahrhunderte Josef Askar von R. Isak b. Scheschet Auskunft über den Sinn des in Bab. bat. 114b und 143b verzeichneten Sazes ומחצה (al. והלבתא בוותיה דרי יוסף בשדה עגין (קנץ, die dieser ihm (Resp. No. 430) in sachgemässer Weise ertheilt. Wahrscheinlich befand sich in seinem Talmudexemplare derselbe auch in B. bat. 14b, wo er in dem Commentare Samuel b. Meir’s, der diesen an dieser Stelle nicht vor sich hatte, die Erklärung vermisste. (Im Commentare zu den obenangeführten