Mannheim
Compact Memory

Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1876-01-01 · II. (1876) · page 49

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur
Volume
II. (1876)
Date
1876-01-01
Page
– (sequence 49)
Language
German
Belongs to
journal volume
OCR quality
55% known words query
IRI
…/2418846-2418849--0302-2419190
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

Unter den ersteren machen sich besonders die zu Anfänge mehrerer Tractate sich befindenden Erörterungen über die Fassung des Wortältesten Producten der nachtalmudischen Literatur gehört, mit dem dazugegehörigen Yorlind Schlussworte Scherira’s mit: ולענין עסקא דאתנים דשאלתון ודאי מחייב מקבל עסקא לשלומי למריה פלגא ודכתבתון משמיה דר׳ מתחיה גאון ז״ל דכתב אינו חייב [אלא] בגניבה ואבידה אנחנא לא סבירא לן דמר ר' מתתיה גאון כתב הכין ומאן דכתב הכי כל מאן דהוא שלא כהלכה כתב דטילתא פסיקתא היא, האי עסקא פלגא מלוה ופלגא פקחן עבדו רבנן טילתא דניחא ליה לטלוה וניחא ליה ללוה ואי איכא למימר דלאו הכי מ יפר שא הא כבר נקיטי רבנן פירושא דרבנן סבוראי דבתר הוראה והכין אמרו: ניחא ליה למלוה דאי אמר עשוייה (נשוייה .1) לכולה עסקא הלואה, אסור ליה למלוה למשקל (למיכל .ai) רווחא דהוה ליה רבית הילכך שויוה רבנן פלגא מלוה ופלגא פקחן דאי מטי ליה הנאה אמריי פקחן ברשותא דמריה קאי וכמאן דאיעסק ביה איהו ורוח דאטי וכי מטי ליה הנאה לא מתחוי כרבית/ וניחא ליה ל לו ה, דאי אמרת ליהוי כוליה הלואר. קם ליה ברשותא דיליה ואם מתנים בעי לשלומי כוליה ואי אמרת ליהוי כוליה פקחן פקחן ברשותיה דמאריה קאי וכל רווחא דמטי עליה אסור ליה לאתהנוני מניה והלכך שויוה רבנן פלגא מלוה דכי טרח בדיריה קא טרח ודמלוה מעצמה קא שבח ושויוה רבנן פלגא פקדון דאי מתנים ברשותיה דמאריה קא קאים ולוה לא משלם אלא פלגא. והיכא דשקיל עסקא מחבריה ומית אי נמי שקל וווי מיניה למעבד בהון זיבנא ואיתא לויבנא בעיניה ומית וידוע דהאי ויבנא בהנך וווי אשתקל אע״ג תפיל להו נכסי קמי יתמי מאריה קא שקיל ליה דאטר רב אידי בר אבין אם מת נעשה מטלטלין אצל בניו רבא אמר להכי קרי ליה עסקא ראם מת לא יעשה מטלטלין אצל בניו והלכתא כרבא. 1ךאי ליתיה לעסקא בעיניה ואשתני ונפל ליה מעסקא לעסקא נשבע וגובה "מחצה אפי׳ מטלטלי דאי ס״ד דטקרקעי קאמר רבא עד כאן לא שטענו דבעל חוב גובה ממקרקעי אלא רבא הם (הוא .1) בטעמיה סבירא ליה ראם מת לא יעשה טטלטלין אלא (אצל .1) בניו. אלין מלי בסדר הזה ובלשון הוה אתאטרו טשטא דרבנן סבוראי ותדירן בפומיהון ד כ ו ל ה ו ן רבנן בתלמוד והא טפרשא בלא פםק דאי מתנים ... משלם ... ואם יש מי שכתב בחלוף כן טעות ושגגה הוא ואין לסמוך עליה ... Diese Erklärung wird auch auszüglich in einem anderen Scherira’schen

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.