Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1876-01-01 · II. (1876) · page 30

somit diesen als ein für sich abzuschliessendes Werk, an dem nichts mehr hinzuzufügen sei, und unterscheidet sich von Rabina, der mit ihm indem er aus den ihm noch vorgelegenen ״älteren Memorabilien der Zeitgeschickte“ Folgendes über sie mittheilt*) (Ed. WaUerstein p. 18, 19). ורובא דרבנן סבוראי שכיבו בשנים מועטות דהכין פירשו ראשונים1) בספרי זבחבות2) דברי3) הימים. 1) בשנת תתי״ר, שביב רבנא סמא בדיה דרבנא יהודה4) בסמן (ואמרין5) דריינא דבבא הלה) 2) ובחד בשבא דהוא ארבעה באדר שנת תתי״ז שכיב רב אחא 6) בד רב הונא. 8) ובניסן דשתא דא שביב רב רחומאי7) (ואית דמתחלמין8) רב רחומי9). 4) ובשנת תתי»ח10) בכסלו11) שכיב רב שמואל בר אבהו12) דמן פומבדיתא. 5) ובאדר שכיב רב הונא13) אמוציא14). 6) ובשנת תתי״ט שכיב רב הוגא ראש15) גלותא. 7) בשנת תתכ״ב ביום כפור הוד, זעפא שכיב16) רב אחה רבה17). 8) ובשנת תתכ״ו שכיב רב חנינה ומר זוטדא בר 8ג) רב19) חנינא ואשתאד רבה יוסי במתבתין כמה שני" Diese Daten sind bis auf die inclavirten Stellen, welche sich als Zusäze Scherira’s kennzeichnen, aus authentischen Documenten geschöpft. Wir ersehen daraus, dass, währenddem in Pumbadita Rabbah Jose als Schulhaupt fungirte, die soranische Akademie eines solchen entbehrte. Es ist daher dem historischen Thatbestande nicht entsprechend, wenn (in Dorot Olam bei Juch. ed. Königsberg S. 118b) berichtet wird, dass die Saboräer Gaonen und Schulhäupter waren (מפני שרבנן סבוראי אעפ״י שלא הוסיפו על התלמוד ולא גרעו ממנו אעפ׳ב היו ראשי ישיבות והן הגאונים יושבין ודורשין והיתד, הוראה יוצאת מהן לבל ישראל). Die Lücke in der Leitung des jüdischen Rechtslebens war thatsäehlich eingetreten, die Lehrthätigkeit war unterbrochen. Es blieb, um sich die Kenntniss des Gesezes anzueignen, nichts übrig, als die schriftlichen Sammlungen R. Abina’s zu durchforschen und weiterzuführen. Man musste, weil keine Lehrer da waren, aus Büchern lernen und in der Festhaltung des Zweifelhaften die zunächst zu lösende Aufgabe erblicken, da einer späteren Generation es hiezu an der jezt noch vorhandenen Erinnerung und Ueberlieferung gefeit hätte. Dass sich die Thätigkeit der Saboräer darauf beschränkte, berichtet Scherira (ed. Wallerstein S. 14) ובתר הכין דודאי אע״ג הוראה לא הוות הוד, איכא פירושי וסברי (סבוראי להוראה ואיקרי הני רבואתא רבנן סבוראי וכל מאי דהוה תלי וקאים פירשיה (al.קרובים (דמקרבי (al.דמפרשי ורבה יוסי ורב אחאי מבי חתים (al. כגון רב ני ח מי (רחומי. Es ist somit als gewiss anzu- *) Wir notiren hier die Varianten der andern Editionen, unter folgender Bezeichnung: Sckullamscher Text S. Ed. Goldberg in Chofes Matmonim Gl, Ed. Gold berg 18 73 G2. ג) S. 2 גאונים) S. 3 זכרוניהם) S.4 בדברי) S.יהודאי s) S. Gl, G2 ואמרינן 6) S.אחאי Gl. 7 אחי) S.רחומי Gl, 2. 8 נחומי) S. Gl,2. 9 דמחלפין) S. רחומאי Gl, 2.נחומאי lü) S.ג1 תתי״ז) S. del. 12) S. ירורה Gl.13 רבהו) S. Gl, 2. רבינא 14) S. ברא׳ Gl, 2. 15 מן אומצא) S. G. 16 ריש) S. 17 ושי) S. ר' אחאי בריח דרבה בר אבוה G1, 2. 18 רב אחא דאבוה) S. G1, 2. 10 בנו) S. del.