Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1874-01-01 · I. (1874) · p. Seite 230

230 7) (R. Jona GerundiJ, der Lehrer Salomo b. Aderets, wird von diesem (46 חרשי נדריםb, Perles Sah b. Aderet S. 59) als Verfasser eines מגלת סתרים bezeichnet. Dasselbe erwähnt auch Nissirn zu Ned. 81a: Der leztere citirt aus demselben Werke noch eine zweite Stelle (דרשות ך,ך״ן No. 11, ed. Prag 65a) ונמצא כתוב לר' יונה ז״ל במגלת סתרים שלר. Die Existenz dieses Werkes ist somit mehrfach bezeugt. Dass die 1871 von Coronel herausgegebenen משפטי בדיקת הריאה nicht diesem R. Jona angehören, ist aus dem Inhalte ersichtlich und bedarf keiner weiteren Nachweise. 8) (Die Versionen zu ויאחל, Gen. 18, 18.) Währenddem ויאהל (Gen. 13, 12) von den meisten Uebersezern in gleichem Sinne als ״er zeltete״ ״breitete sein Zelt aus“ aufgefasst wird, (LXX oxqvowtv, Onkelos ופרס/ Pseudo-Jon. ופרס משכניה) und nur die Pesehittho וירח, die Vulgata habitavit hat, gehen dieselben, ausser Onkelos, der hier wieder □ן^ר hat, bei der Interpretation desselben Wortes in V. 18 mehr oder minder davon ab. Die LXX hat hier dnooxijvowuQ, indem sie wegen des folgenden ויבא וישב באילוני ממרא darin das Abziehen von Sodom ausgedrückt fand, die Peschittho hat für die drei Verba in diesem Theile von v. 18 ו את א אכרם ועל ויתב und hat also vielleicht ף;{ל für ויאהל gelesen, die Vulgata hat nach der LXX movens igitur tabernaculum suum. Damit stimmen auch die jüdisehen Schrifterklärer überein. Parchon (Machberet ed. Stern sv. .(אהל ויאהל עד סרים (כראשית י״ג, י״ב) פי' גט־! אהלו אבל ויאהל אברם ויבא י״ח) עקר א הל ו ובא . . . . פ״א ויאהל אברם דבא פ' מוקדם ומאוחר). Diese zweite Erklärung, die hier eine Inversion erblickt, stimmt mit der Auffassung der Pesehittho überein, die erstere Meinung stellt auch Abr. Menachem Rapa (Mincha belulah 19a) auf קשה דהוה ליה לטיטר ויבא וישב ואח״ב ראהל לכך נראה לי הפירוש ויאהל .שעקר דירתו . . . Am wenigsten verständlich scheint die Version in Pseudo-Jonatan zu sein ופרס אכרם למשכניה תיירץ אימור; was besagen da die Worte תירץ אימור? David Schebrzyn (Cornm. z. Jon.-Targum ed. Prag 1619 z. St.); meint, es bezeichnen diese Worte eine Reihe von Zelten, oder Zelte, die doppelt mit Wolle belegt sind. תיירין אימור, נראה דהמתרגם מפרש שנטה אהלים הרבה ויהי פ, מלת תיירי; מלשון רז״ל פ' הזקת הכתים תיירי דתורא10) והדר שעניינו כמו שהולך צמר כך (s. Aruch sv. בקר במחרישה בתלום אחד וחוזר ועושה חלם אהד (2 תייר הכא נמי פי, צמד אהלים או ר״ל שהאהל געשה מאימר שהוא צמר בכפל es wäre also entweder ״ ל^״דץ אימורZeltreihen׳‘ oder ״ תרץdoppelwollig“ zu lesen. Derselbe verzeichnet noch die auch in den Ausgaben angeführte LA. ״ לחורין ואמרץfür Rinder und Lämmer“. Noch hat Schön» hak (Milluim sv. תרץ אימר) darin tentorium erkennen wollen, wodurch 10) So auch die LA, bei Raschi und in Aruch sv. תי'רא; in den Ausgaben steht דשורי.