Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1874-01-01 · I. (1874) · p. Seite 222

222 שהעתקתי הנקרא על שמו מעניין שמות וקבלה! מעשיות יותר מח״ק עניינים וסגולות ורפואות וסודות שמוח מיוחדים מאיזהו פסוקים שיצאו מה הן רמיזתן ופעולתן וכוהתן כל א׳ לפי מקומו ושנתו וחדשו ויומו ושעתו ורגעו ובתיכם גם מצאתי ו׳ מעלות של שם של ע״ב . .. ובל הדברים של הספר ההוא ע״פ הרוב חוא מעשיות קבלה מספר הנחמד ברית מנוחה• (Keneh Bina ed. Prag 1610 28,a fehlt in ed. Wilhelmsdorf). Abraham Chanoch Altscbüler aus Prag fand c. 1540 in der Synagoge zu Worms einen Tractat über dieselben, der nach seiner Schätz zung mehrere Jahrhunderte alt war und den sein Sohn Elasar in Keneh Binah 26a — 28a abgedruckt hat. Die ,literarische Notiz darüber, die sich nur in der ed. princeps findet, lautet אמר המבאר והמגיה .... אציגו לפניך . . . מקצת ר״ח וגימטריאוח ורמיזותיו ופעולותיו של שם של ע״ב אשר היה כמוס וחתום באוצרות, זה לי כמעט יותר מעשרים שנה שהעתקתיו מקלף כתוב בחב ישן ונושן לפני כמה מאוח שנה אשר מצאתי בתוך ספרי פבוה אאיט ודר אברהם חנוך זצ״ל שאמר לי שמצא אוחו ביט; בחףחו על ב "ה קדישא דק"ק וורמישא ולפי שבכלל כל המחברים והמקובלים לא ראיתי בדבריהם: שנמצא זד. הסוד בידם, לבן .... Der Inhalt erinnert an die Zahlenmystik Jehuda b. SamuePs oder Elasar’s v. Worms.3) — Aelter und auch ihrem Inhalte nach beachtenswerter ist die zweite Schrift, eine Abhandlung über die 10 Potenzen des Bösen, welche den 10 Sefirot entsprechend, sich an deren Ausläufer wie Schalen an einen Kern anschliessen (עשר מעלות כנגד י/ ספירות הטהורות. והן דמיון קלפית להם וגאדזזץ בהן ר״ל בבחור! דאהרוגים Schemtob Emunot V, 1 p. 49a). Sie ist aus einem älteren Manuscripte buchstäblich in Jalkut Reubeni 60 col. a — 61 col. b abgedruckt, wo einleitend dazu bemerkt wird: אמר המחבר מוטל עלי בספק להרפיה הדברים הללו.מ י׳ ספירות הטומאה כי מה טיבו של מת לחי עולם .... אמרתי גם אני להודיע לרבים אלו י׳ ספירות הטומאה . . . עשר ספירות טמאות כנגד י' ספירות קדושים והנה אצוגה לפניך דברים. בהווייתן. Was hier mit Ausführlichkeit gegeben, wird mit manchen Verkürzungen in Schemtob Emunot V, 2 p. 51a — 53a nach .einigen einleitenden Worten unter der Anführung וזה סדר הנמצא למקצת המקובלים mitgetheilt. Diese beiden Recnsionen, die stellenweise in ihrem Wortlaute;ganz übereinstimmen und sich gegenseitig berichtigen, sind ihres gleichen Gedankenganges halber auf eine ältere Quelle zurückzuführen und -swar ist ,diese Schrift, sowie die Lehre vop den 10 linken Sefirot (ספירות השמאליות., Wie sie Schemtob auch nennt), aus der Schule Juda b. Jakar’s, Moses v. Burgos und Nachmani’s, welche die Autoritäten derselben bilden, hervorgegangen. Diese noch wenig bekaunte Theorie verdient nur im Zu,Sämmenlmnge mit der JKabala überhaupt dargestellt zu wer- .den, die Namen dieser ^Sefirot und deren Functionen zu erörtern, ist wol überflüssig. David Abi-Simra (1. c. p. 20a) giebt darüber folgende Notiz: וראיתי במדרש הנעלם כי כמו שיש עשר כתרין קדישין עילאין כן י׳ש עשר כתרין תת א ין דלאו קדישין וכולם לצרך העולמות ומכחות אלו הכשוף ומעשה 3) Eine eindringliche Mahnung gegen die mystische Praxis mit den 72 Namen ünäet sieh in David Abi-Simra’s 15 מגן דודb.