Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1874-01-01 · I. (1874) · p. Seite 180

180 für בלא ריין הרת צריכה besser בלא דרי ן ה, צ׳ zu lesen ist (meine Notiz im Libanon [hebr. Zeitschrift] Jahrgang 5, S. 358), wird auch schon von Salomo Alkabez (51 מנוח הלויb) bemerkt וע׳־ד שם במדרש רבתי כי יצא דבר המלכה אמר שמא בלאדרי! הות צריכה ע״כ כך היא גירסת ספרי תקני וגרסת הספרים אמר שמואל בלא דר י ז הרת צריכא ברוחא היא וביאור דבריו ראשונה לפרש תיכח בל א דר ין ראלף יתירתא היא והוי כמו בלדרין והם שלוחים. — Eine noch nicht richtig erkannte Bezeichnung ist ספיטס (Pesikta 107b); Buber hält es für sophista oder für roocns^krig (Anm. 149 das.). Die Glosse "סופיטו פירוש בעל חשבון,, giebt aber das Richtige an die Hand und es folgt auch aus dem Inhalte der Stelle ״) עד מקום שהסופיסטוס יכול לחשובsoweit der ס׳ rechnen kann“) dass man פספיסטס 'ifjrjqjKJTijg, numerarius lesen müsse״, das Wort פסיפס, yficpog findet sich auch in Pesikta 131a. Dasselbe hat wol auch R. Hillel im Commentar zu Sifre II, 13b im Sinne ואית דמפרשי כסופים רהוו בקיאין בדקדוק החשבון ד בלשון (1. יון קורי ן לחשבון כסופוס (פסיפס. Dann müsste freilich auch im Texte אנשים וותיקים ו פס יפים (nicht כסופים) gelesen werden. Diese LA. hat sich aber in der That auch in der Parallelstelle Sifre I, 92, 4 erhalten, wo die Ed. Venedig 1545 פסיפים hat. Dem neuesten Herausgeber des Sifre, Herrn Friedmann, ist dies merkwürdiger Weise entgangen, währenddem die Ed. Wilna 1866, S. 23 nur diese LA. darbietet. — In der bab. Gemara findet sich für Rechnung auch das Wort הומר־א oder אחמרה nach der LA. in Ar. sv., nämlich Ab. sar. 9a ומשבח ליה לחומריה; dies hängt mit der Wurzel hmar, huzv. אמאר sumurden (vgl. Vullers rad. linguae pers. p. 84) zusammen. Davon soll nach M. A. Levy (Geigers Ztschr. 5, S. 213) אמרכל Hamaracher, Rechenmeister, herstammen. Es ist, obzwar auch das talmud. אמכר (Git. 56), Vocrrat, das vom pers. anbar den, implere abzuleiten ist, daran anklingt und אמרכל den Schatzmeister bezeichnen kann, dagegen nichts einzuwenden, aber doch darin noch kein Grund, den Zusammenhang der alexandrinischen Bezeichnung akaßaq^rig