Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1874-01-01 · I. (1874) · p. Seite 136

136 staatlichen Leben der nichtjüdischen Völker angehörten; ihnen schliessen sich die Benennungen für Producte und Waaren; für Tkiere und Pflanzen an; die nach ihrem gangbaren Namen bekannt waren, und für Geschäfte und Gegenstände, die durch den fremden Ausdruck am Besten dargestellt wurden und somit eine gewisse Popularität erlangten. Der erste Anlass, die Namen heidnischer Gottheiten zu erwähnen, lag darin, die in der Bibel sich findenden Bezeichnungen für solche zu erklären. Ueber 2. Kön. 17, 30, 31 ist eine solche Erläuterung in zwei Texten vorhanden, die zwart in einigen Punkten von einander abweichen, sonst aber, wie durch ihre Nebeneinanderstellung ersichtlich, aus einer Quelle geflossen sind. j. Abod. sar. III, 2 b. Synh. 63 b ואגשי בבל עשו את סכות בג ו ת חרנגולתא ופרחיה ואנשי בית שמש עשו את נרגל רגליה ריעקב ורגליה דיוסף . " ואנשי חמת עשו את אשימה אימרא. . . והעוים עשו את נבחן כל בא ואת תרתק המרא והספתים . . . לאדרמ^ך וענמלך טווסא ופסיוני אסר רב יהודה אסר רב: ואנשי בבל עשו להם את סכות בנות ומאי ניחר תרנגולת ואנשי כוח עשו את נרגל ומאי ניר.ן תרנגול ואגשי חמת עשו את א שי מ א ומאי ניהו ברח א קרח א והעוים עשו אח נבחן ואת תרתק ומאי ניהו כלב וחמור והספרוים . . . לא דר מ לך וענמלך ומאי ניחו הפרד והסוס Hier wurde das biblische ש5לי ־ס-רמ# gesezt und darum mit ״Hahn“, übersezt und im p. T. in בנות noch eine Hindeutung auf das Küchlein gefunden. Es ist bekannt, dass der Hahn vielen Völkern ein geheiligtes Thier war. ln Jebamot 84 a sagt llabbi, die Schüler des 11. Elasar b. Schamua hätten sich gegen ihn erhoben, wie die Hühner von Beth bukja א״ר כשהלכתי auch I Sam. 1, 4 mit wiedergegeben wird und die andere {x'°QS7lv) es als einen Singular von ביכים (Ps. 150, 4) behandelte.