Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1874-01-01 · I. (1874) · p. Seite 131

131 einhielt (und von dieser Erlaubnis keinen Gebrauch machte) dahin und sah wie die Leute durch die Felder die Eggen ziehen. Halt! sprach er, zu pflügen ist euch erlaubt, ist es euch auch gestattet zu eggen?“ קובעתא (von קבע einstchen) bedeutet hier ein mit Nägeln oder spizen Zacken versehenes Ackerwerkzeug, durch welches über den aufgelokerten Boden uoch einmal Furchen gezogen wurden, damit er so für die Aufnahme der Saat vorbereitet sei. In M. Sab. 17, 4 wird ein Pflugnagel (יתד המחרישה) erwähnt, auch das syr, סיכתא bedeutet Nagel und Pflug zugleich, רמץ קבועתא, wörtlich ״Nägel werfend“ heisst soviel als ״eggend“, die zweite Pflügung vornemend — Ein bisher übersehenes geriechisches Redestück findet sich j. Ned. 3, 3, wo R. Hila die Formel einer Einladung zum Essen anführt אמר רב הילא כן אורחיה דבר נש למימר לחבריה מרוסתיה ״ בייהSo pflegt einer dem andern zu sagen ßQ^aß-'i ßcu6vu, iss ein wenig“. — Ob סך קירי פלסתר Ab. sar. 11 b xdaiq nvmov 7claciT)1(j (vgl. Ivrochmal in Hechaluz I S. 59) oder soeius kyrii falsator ist, ist aus der Stelle selbst nicht zu entscheiden. Den Rabbinen war auch das Koptische nicht fremd (S. fr. El. 47) Ein Beleg dafür ist bisher unbeachtet geblieben. Ueber das לברקס der Mischna (Sab. 5, 1) hat die j. Gern. z. St. nnd in Kil. 8, 3 folgenden in sprachlicher Hinsicht sehr beachtenswerten Excurs: מאן דמר לו ב דק ם שם ליבוי על (al. אית חניי תני לגדקם (ה נ י בר ק ם מהו (al. שם לובים ומשים במצעדיו מאן דמר נ ב רק ם אבהטם (אמבטם חמר סלק ר׳ יונה אמר ר' הושיעא בעי גרים הבאים (al. אבחטום (אסב׳ מן (al falso מלובים מהו להמתין להן ל דורות א״ר יונה מצרייה (בן צרויה מה ראנן המין ההן פולא מצרייא כר הוא רטיב אימן צווהין ליה לובי כדו (כר הוא׳) נגיב אינון צוורין ליה פול מצריה הרא אמרה גר מלובי צריך להמתין ל דורות, הדא אמרה היא לוב היא מצרי. Die Aussprache des Mischnawortes variirte zwischen ל 9*