Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1874-01-01 · I. (1874) · p. Seite 81

81 darauf (116) wurde Adiabene durch einen zweiten Feldzug des Kaisers in eine römische Provinz verwandelt (ib. 26) und blieb, trozdem in demselben Jahre noch ein Aufstand gegen die Eroberer ausbrach, eine solche für immer. Die jüdischen Quellen scheinen wol den Namen Meharaspes zu kennen, wissen aber sonst nichts über ihn 24). Der Name Adiabene’s tritt in der Folgezeit nur seltener hervor. Wie Josephus (b. jud. prooem. 2 und ib. 2, 16, 4) berichtet, wurden die Adiabener als Stammverwandte der Juden angesehen; die jüdische Bevölkerung daselbst war also aus israelitischen und adiabenischen Elementen gemischt. Die Nähe der babilonischen Hochschulen regte gewiss manchen der adiabenischen Juden zum Gesezesstudium an. Im 3. Jhdte. taucht ein Jakob v. Adiabene auf, den R. Chasda über den Sinn einer Stelle in der Mischna befragt, bab. bat 26, b . . . 20בעי מני ר' יעקב ה דיי בא מרב חסרא); ein Zeitgenosse desselben, der für einen Saz R. Chasda’s einen Beweis anführt, war Zuga v. Adiabene Nid. 21, b א״ר הסדא בהתיכה לבנה וכן כי אתא זו נא דמן הדייב אחא ואייתי מחניתא בידיה המפלח התיכה קורעה אם יש בה עצם אמו טמאה נידה. Zuga lebte noch nach dem Tode R. Huna s (297) und suchte nach dessen unerwartetem Eintritte die trauernden Genossen zu trösten, Moed kat. 28 a רב הוגא נח נפשיה פתאום הה קא דייני רבנין תנא להו זו ג א דמן הד יי ב לא שנו אלא 26)שלא הגיע לגבורות אבל הגיע לגי־ורות זו היא מיתת נשיקה. Ein Josef b. 25) Zacuto (Joch. ed. Philippowsky 8. L56j giebt über Jak. v. Ad. folgende Notiz: ד יעקב הרי נא נ״א הריב א והוא בעא מר׳ חסדא פ׳ לא יחפור והערוך (ע' הדייב)גירס ד יעקב הד ייבא והוא שממקום כמו דיאייב. 26} Jechielides hat in Ar. sv. הדייב die LA. זוגא, verzeichnet aber eine Na; mensform זיווא (sv. זיווא), die auch die Tosafot kennen vgl. über diese Variante Heilprin סדר הדורות II p. 95, Jesaia Berlin addiamenta sv. זווא; für זוגא דמן הדייב hat eine Handschrift sogar nur ההיא מרבנן (var. lect. z. St.). Die richtige LA. ist wol זוגא, da dieser Personenname auch in Palästina vorkömmt (Frankel Einl. in d. pal. Talmud 77 a Jechiel Heilprin 1. c.). Ein ״Paar“ wie in הגא דרבנן wird hier nicht durch dieses Wort bezeichnet, da sonst die Prädicate pluralisch gefügt sein würden, wie Taanit21, b שדר אביי זוגא דרבגן . .. איתביגהו ואשקינהו, ib 23 a שדור רבנן ז וגא דרבנן לגביה ... ואשכח ו ה י. 6