Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1874-01-01 · I. (1874) · p. Seite 50

ib. 10 lautet bei JG. 70: כל הפורש מדרכי הצבור כגון ה מיג י ן ו ה מ ו מ רי ן ו ה א פ י ק ו ר ם י ן וב', in einem אליעזר המחוקק Unterzeichneten sehr interessanten Resprosum in Mord. 1־. c. No. 936 כל ר«פ׳ מדרכי גזרות הצבור• Was Sem. II; 11 sich findet, wird das. aus Jeruschalmi in folgender Weise angeführt: ובירושלמי אמרינן "הרוני מלכות מתחילין להתאבל עליהם משנתייאשו לקברו" ומסיים "ובלבד שלא יהא גנב". Eine solche Stelle ist aus dem p. Talmud nicht bekannt. Bei einer solchen Fassung von Sem. 1. c. würde sich aber das Weitere, das den Commentatoren Schwierigkeiten macht, gut fügen שכל הנונב הרי זה שופך דמים ולא שופך דמים בלבד אלא כאלו עובד ע״ז ומגלה עריות ומהלל שבח כיוצא בו הגונב את המכס ואת החרם .(117 ,ה״ז וכ III, 5 ist מפני שכעלין ולא מורירין nach der richtigen LA. bei Nachm. 57 a aufrechtzuerhalten. Dieses Motiv bezieht sich auf die ganze frühere Halacha. ib. 9 hat Nachm. 16 a דחופה für הסופה, die Parallelst. הדופה• IV, 8. Der zweite Theil lautet in H. ged. 44 d: ר, יהושע אומר רשות ר׳עקיבא אומר חובה, in b. Sebach. 100, a 'רשות דברי ר ישמעאל ר, עקיבא אומר חובה. Der Name ר, עקיבא ist also hier ausgefallen und aus ישמעאל ist שמעון und יהושע geworden, welche beide nicht hieher gehören. ib. 32 ist für מישעבר nach Nachm. 43a משיה שעבר zu lesen vgl. Tos. Meg. c. I. אין בין כהן משוח שעבר למרובה בגדים שעבר וב' und M. Mac. II, 6. Vor ואם היו fehlt der Passus ישראל וממזר מטמא ממזר der sich noch in der Anführung in ThA. 1. c. erhalten hat. V, 2 ist nach ThA. 53, b zu lesen. עושין לו מלאכה שהיא אובדת כונסין לו גרנו מעטין לו יינו בפין לו את 117) Dass כיוצא בו aus No. 9 an das Ende von No. 11 zu sezen ist, bemerkt bereits Elia Wilna (vgl. auch c. 13 wo es noch einmal angebracht ist). Ueber Zolldefraudation, die, wenn auch von Einzelnen ausgeübt, doch der Judenheit im rüm. Reiche überhaupt gefährlich werden konnte, vgl. noch M. Kilajim IX, 2, Bab. kam. 113 a Pes. 112 b und über unsere Stelle חדשי אנשי שם zu Mord. 1. c. No. 910.