Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1874-01-01 · I. (1874) · p. Seite 49

49 Schriften, so auch für אסור למוכרן לנכרים (c. IX) p, 66 a ,א׳ ל 116 לארמים). II, 1 lehrt E. Ismael, dass man einem Selbstmörder in der Exclamation nachsage: הוי נטלה הוי נטלה, El. Wilna sezt dafür 'הוי נתלה ה, נ, was aber doch nicht für alle Fälle passt. Bei Nachm. 27 a lautet dies ,הוי נשלח ה, נ Mordechai M. k. 904 bietet 'הוי בטלה ה' כ. Da dieser Nachruf von K. Akiba als ein Schimpf aufgefasst wird, so ist zu vermuten, dass er ursprünglich 'הוי נ ו ולה ה, נ lautete. Ein solcher liegt aber auch darin nach der LA. ״ הוי בטלהWehe ob des Milssiggänger’s u. s. w. denn nach E. Tarfon(oder E. Jose, wie andere Texte haben) ist der Müssiggang die erste Ursache zum Tode (Ab. d. E. Nat. c. XI אין אדם מת אלא מתוך הבטלה) und es wird im An- Schlüsse daran nachgewiesen, dass die Verunglückung* oder der unvorsäzliclie Selbstmord nur darauf zurückzuführen sei היה עומד על ראש הגג ועל ראש הבירה ועל ראש הבנץ ועל שפת הנהר ונפל ומת אינו מת אלא מתוך הב[טלה vgl. Semach. II, 2, wo dafür ähnliche Ausdrücke gebraucht werden. ib. 3 ואין מונעין ול. Hier ist mit Hai. gedol. 1. c. JG. 71 und Nachm. 1. c. zu lesen ,וכל המאבד עצמו שלא מדעת אין פוגעץ וכ da dieser Saz die Antithese zu dem Schlusssaz der vorhergehenden Halacha וכל המאבד ול bildet, welcher leztere sonst eine überflüssige Wiederholung des zu Anfang des Capitels Ausgesprochenen wäre. ib. 9; ,ומה ת״־ל כזאת וכזאת מלמד שמעל בחר□ שני פעמים אנכי הטאתי אנכי ולא ביתי, אנכי ולא בני, מלמך שהתודה באמונה. Für den lezten Theil dieser midraschischen Deutung fehlt offenbar der begründende Beleg. In j. Synh. VI, 3 findet sich nun eine an -אבי־ (Jos. 7, 20) sich lehnende Bemerkung, wonach dieses soviel als “in Wahrheit“ bedeutet אמנה מהו אמנה בקושטא), es ist an unserer Stelle ausgefallen und sie daher in folgender Weise herzustellen ומה ת״ל כזאת ול שני פעמים [אמנה] מלמד שהתודה באמונה אנכי ול. 116) Vgl. über die Bezeichnung der Heiden als Aramäer Geiger Ur״ sehr. S 362 ff. und Nöldeke Ztschr. d. DMG. 1870 S. 118 ff. 4