Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1874-01-01 · I. (1874) · p. Seite 47

niclit so sicher darauf zu sehliessen wäre, dass dieser Tractat in seiner Schule mit neuen Elemeneten bereichert wurde, da er auch in der Mischna zu den meistgenannten Gesezeslehreren gehört, so weisen doch noch andere Momente darauf hin. Aus dem Leben ß. Jada's werden drei Züge mitgetheilt, 106) währenddem über seine zeitgenössischen Lehrer nichts berichtet wird 107). Er selbst berichtet von dem, was er zur Zeit der hadrianischen Verfolgung gesehen108); viele Stellen in diesem Tractäte erinnern an seine halachische Interpretationsmethode 109). Die Fassung von Ebel rabbati war aber auch jezt noch nicht geschlossen, es erfuhr, da sein Inhalt oft in Anwendung מעשה שמת בנו של ר' יהודה ונסן רשות לאהד שידבר על ידו :106) c. x מעשה באיש אהד באוש א שנפל הבית על שני בניו ועל בתו ובאו ושאלו;c. XI את ר׳ יהודה ואמר להם הוציאו שלשתן כאחת ונתנו את החתנים בראש א" ואת הכלה בראש א׳ והיו מק לסין לפניהם ואומרים ה-יי הוי חתנים הוי הוי כלה. (Iu Ebel sut. XIII, 3 nur in Kürze und gleichsam nur dem Hörensagen nach mitgetheilt). ib. :כך היה ר׳ יהודה עושר, בשעה שהיה רואה את המת ואת הבלה שנקלסין ובאין זה כנגד זה היה נותן עיניו בתלמידים ואמר התלמוד קודם למעשה vgl. d. Parallelst. 107) in c. x heisst es woi: ביד רבי והיה דורש (ai. זה היה מעשה(ז׳מ׳ היה בל היום. I)er Eingang, der bei den unmittelbar vorangehenden Facten מעשה שמת וב׳ lautet, kennzeichnet aber dieses Stück als einen jüngeren Zusaz. In b. M. kat. 21a hat der Münchner Codex die auch anderweitig nachgewiesene LA.: ומעשה שמת בנו של ד יוסי וב׳ ובתו של רבי בבית שערים ונכנס לביהמ״ד ודרש כל היום בולו (Rabbinowiez Yar. lectiones II, C. p. 70), die aber in sämmtlichen Ausgaben fehlt, vgl. auch Naumburg z. St. 108) c. ix. אמר די מעשה בימי חרס ו ם שהיו קורעין למסה מן הצדדין אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה. Für הרסום hat Nachm. ThA. 19 a הדופות, Elia Wilna schlägt dafür חירום vor (vgl. j. bab. bat. III, 3, b. ib. 38 a); e9 scheint wol nicht aus דפוס (Tinnius Rufus) aber doch aus הדרינוס ('Hadrianus) verschrieben zu sein. R. Juda hat auch sonst Nachrichten aus dieser Zeit (Erub. 91 a). Der Saz אין ש׳ הסב׳ ראיה findet sich auch Tosefta Berach. c. II. 109) Bemerkungen mit den Worten במה דברים אמירים, hat R. Jehuda sehr oft (vgl. Frankel a. a. 0, S. 159); solche hat Semach. I, 7 (wo fehlerhaft בבא gedruckt; ist) 11.14, iv, 3 Yi בד״א בזמן וה VII בדא בזמן שאינה ib. בד״א בזמן שמת x בד׳א בחול ib. בד״א בביה״ב.