Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1874-01-01 · I. (1874) · p. Seite 42

42 Genossenschaften für die Heiligung des Neumondes®, aus deren Mitte vielleicht diese Ratscollegien gebildet waren 90). Man hätte wol auch erwarten dürfen, dass der Bericht der Tosefta über das Verbot, das R. Tarfon gegen die Abhaltung einer öffentlichen Trauerfeier um den Tod des Alexas v. Lydda erliess, weil sie an dem Wochenfeste stattfinden חנניא בר יעקב בשם ר׳ שמואל בר נהמן כ״ד כוליות היו ,בדרום וכולם דכתיב לשוא הכיתי את (ai. חרבו על שבועת שוא שהיא אמת עשב׳ אמ׳ש׳שוא בניכם. Ihre Wirksamkeit lernen wir aus j. Synh 1,1 kennen, wo Elasar b. Cbanina erzählt; die 24 Curien des Patriarchenhauses versammelten sich einst in Lydda um eiu Schaltjahr anzuordnen, aber es traf sie ein böser Blick und sie starben alle zu einer Zeit. Seitdem hob man sie in Juda auf, und verlegte sie nach Galiläa‘מעשה בעשרים וארבע קריות של בית) ׳ רבי שנכנסו לעבר שנה בלוד ונכנסה בהן עין הרע ומתו כולם בפרק אהד מאותה שעה עקרוה מיהודה וקבעוה בגליל. Von der Verlegung nach Galiläa weiss der Bericht in Semachot nichts, da der dortige Referent nur die Vorgänge in Judäa vor Augen hatte. Das Factum selbst bedarf noch der Aufklärung. Wenn wir einer berechtigten LA. in Ab. d. R. Nat. c. 20 folgen, hätten wir über die Thätigkeit dieser Collegien noch einen Bericht von einem älteren Autor. R. Chananja, der Priesterchef, bemerkt nämlich zu Cant, I, 6 : ״Sieht nicht darauf, dass ich schwärzlich bin, mich hat die Sonne verbrannt, die Söhne meiner Mutter zürnten gegen mich, das sind die ßovlat von Jehuda, welche das Joch der göttlichen Herrschaft abgeworfen und sich einen menschlichen König erwählt haben“ הוא היה אומר אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש (בני כ״ד כוליות .1] שביהודה שפרקו] (ai.אמי נהרו בי] אלו(ב ו לאות) (כל בנית עולו של הקב״ה מעליהם והמליכו עליהם מלך ב״ו. Ob damit die Erhebung Bar-Cochba’s gemeint ist, ist nicht klar. Eine Spur davon, dass bei den Beratungen über Ordnung des Calenderwesens Männer theilnamen, die den Titel ßovUvraC führten, findet sich in Tractat Soferim 19, 9: בר״ח ישבו החבורות של זקנים ושל ב ל יו טין ושל תלמידים. 90) In c. IX heisst es (nach der LA. in ThA. 64 aund JG. 45) על כל המתים אסיר לילך לבית המשתה ער שימלאו לו שלשים, על אביו ועל אמו לאחר שנים עשר חדש ואם היתה חבורה של מצור. כנין קדוש ראש חדש מותר. In den Ausgaben und auch in Tanja No. 70 lautet die lezte Clausel ganz allgemein אלא א״כ היתה לשם שמים, j. M. k. in, 8 hat ,ואם היתר. המרת מצור או קחש החדש מותר vgl. j. Synh. vm, 2 M. kat. II, 3 לוין ברבית לחבורת מצוה ולקדוש ההרש. J __ ■ —-————י