Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1874-01-01 · I. (1874) · p. Seite 34

34 ib. Jebam, XIII, 14, b Jeb. 111, a — לאלמנה וכו׳ vgl. b. Ketub. 57, b. — חרר־בסזוזה vgl. Tractat Mesusa p. 15, Menach. 44, a. j. Meg. IV, 12 65). VIII. וכשנכנס ר' חנינא בן חרדיון וכו׳ b. Ab. sar. 18, a. IX. 'על כל המתים וכו vgl. j. M. k. III, 7, b. M. k. 25, a, Sab. 105, b ee) — הכל חולצין־ב' ירים b. M. k. 23, b-מעשה שמת ופרשיו vgl. Ab. d. R. Nat. c. 25 Synh. 68, a 67) — על כל המתים לא הלין- M. k. 21, b 68) — על וכו' קורע כסכין ib. — על כל וכו' אינו מגלה לב vgl. j. M. k. III, 8 b. ib. — על וכו' אינו מכדיל קמישפה j. 65) Die Parallelstellen sind in Sem. zusammengezogen und der Text das. also herzustellen : הדר [בפונדק] בארץ ישראל ל׳ יום חייב במזוזה והשוכר מיד, הדר בחוצה פטור והשוכר (גון) [ל׳ .1] יום והדר בבורגן [לאחר] ל׳:ום (seil. לארץ (בפונדק חייב במזוזה. Dass נון in ל zuemendiren sei, hat bereits El. Wilna z. St; es entstand wol aus dem נותן der Quellen. 66) In den Ausgaben ist der Ausspruch Simon b. Elasar’s defect; er findet sich vollständig in ThA. 16, b רשב״א אומר חכם שמת כל שעומדין בשעת מיתתו קורעץ וכל שאין עומדין עליו בשעת מיתתו אין קורעין. In b. 1. c. lautet derselbe העומד על מת בשעת יציאת נשמה חייב לקרוע למה זה דומה לס״ת שנשרף. Danach wollen Nachmani und Naumburg das חכם der erstangeführten Recension in אדם emendiren; dies ist aber unthunlich, da es j. 1. c. heisst הרואה ת״ח שמת כרואה ס״ת שנשרף. Simon b. Elasar’s Sazist wahrscheinlich in Babylonien dem dort bestehenden Brauche aceoxnodirt worden. 67) Die Stelle in Sem. lautet: מעשה כשמת ר״א חלץ לפניו ר' עקיבא בשתי ידיו והיה מכה על לבו(והיה מקיש בכתפיו) והרם שותת ואמר אבי אבי רכב ישראל ופרשיו, die in Ab. d. R. Nat. לאחר שבת בא ר״ע ומצאו לר״א שבא מקסרי ללוד מיד קרע_את בגדיו ותלש (strata 1. באריסטרטא (באסט׳ בשערו והיה דמו שותת ונופל לארץ והיה צועק ובובה ואומר אללי ר׳ עליך אללי ד עליך מרי שהנחת כל הדור יתום פתח עליו בשורה ואמר אבי אבי רכב ישראל ופרשיו מעות שלך עלי ואין לי שולחני לרצותן• Die in Sem. erwähnte Exclamation fand somit nach Beerdigung R. Eliesers in Lydda statt. 68) Wenn das Referat in Sem. מעשה כשמת אביו של ר, עקיבא חלצו לפניו והוא לא הלץ ganz unzweideutig ist, so ist dasselbe dem Tradenten in b. 1. c. iu einer getrübten Fassung Vorgelegen. Erberichtet: מעשה בגדול הדור אחד שמח אביו ובקש לחלוץ ובקש גדול הדור עמו לחלוץ ונמנע ולא הלץ, und es wird hiezu bemerkt: גדול הדור רבי גדול הדור שעמו ר יעקב בר אחא. Wäre Jakob b. Acha ein hervorragender Zeitgenosse des Patriarchen R. Juda I. gewesen, so hätte wol auch sonst etwas von ihm bekannt sein