Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1874-01-01 · I. (1874) · p. Seite 27

27 zur Behandlung der Gräber, die seine Ueberreste in sich bergen. Es ist gewiss, dass dieser Tractat bereits Jizchaki in seiner jezigen Fassung Vorgelegen ist, da er die Worte, mit denen er bei uns begiunt, ausdrüklieh als dessen Anfang bezeichnet41)‘ In den grossen Halachot des R. Simon Kijara, wo er einmal namentlich erwähnt wird, sind an verschiedenen Stellen Stücke daraus aufgenommen 42). Die hagadischen Bestandtheile sind zum grossen Theile in das Sammelwerk Jalkut übergegangen43); zur Zeit der späteren Gaonen war Ebel rabbati schon ziemlich verbreitet; da in einer Anfrage, die aus einer fernen Gegend an Scherira und Hai erging, also spätestens a. 1000, auf eine Stelle darin Bezug genommen wird 41) Com. zu Ketubot 28, a (Zunz a. a. 0.) מסכת היא וקורץ איחה מס ׳ שמחות וזו היא משנה ראשונה שלה הגוסס וי'; dazu wird in Schitta z. St. bemerkt פי׳ לפירושו הוקשה לו דל אמאי קראו אותה מס׳ שמהות ולא קראן אותה על שם תחלת המסבתא כמומס׳ משקין מס׳ ביצה ותירץ ז״ל לפי שמשנה הראשונה הגוסס לכך לא קראו אותה על שם החלתה דאין קיראין שמעל פורענות. Aus demselben Grunde, der für den Namen Semachot gilt, wurde wol auch dem ersten x\bschnitte dieses Tractates die in den Ausgaben abgedruckte agadische Introduction vorangestellt, über deren Inhalt Pesikta ed. Buber p. 64, b. Pesikta rab: ed. Prag p. 32, a, Jalk. I, 720, h, Raschi bei מנחת יהודה p. 45, c. und dann Sab. 10 b, Beza 15, a (Zunz in Steinschneiders hebr. Bibliogr. BD. XI. S. 67) zu vergleichen ist. Das Folgende soll wol lauten: אף הקב״ה אמר[האיך] אודיע לבני המיתה המשחקת הזאת ששונאיהם (האיך) מתים בה אלא(תשמור) [אשמור .1] נפשוחם עד הבקר כדי שיראו בני בשינאיהם. 42) I, 1 und theilweise 2, 3; II, 1 — 4, 7 —9 Anf. 10—14 H. g.43, d, 44 a als תנו רבנן; iv, 7- 10, 13— 17 ib. 44, d; V, 18, 19 ib. a; c. vii כל שלשים וב' ib. 43, c; c. xii מעשה בר׳ [בבנו של ר׳.1] —חצץ ib. 142, c. (תני באבל); c. X111 'המלקט בחבילה וכ ib. 144, b; c. xm אין קוברין־במותו ib. 44 c: ib. ארון שפנהו ib; c. xiv אין מוציאין־למשפחה ib. 144, b. 43) Aus c. VIII Jalk. I, 261, 271, 658, 878, 44־) JG. 11. p. 71, ThA. 51 a b vgl. T. J. D. No. 375; ונשאל מרבינו ש ר ירא ומרבינו האי מאן ראיתיה במדיגתא.. .מרמינן לה להא דבהלכות... (Semach. 11, או להא דאמרינן הריני מלכות מאימתי מונין להם משגתיאשו לשאול 12) ...והשיב הכיאמר[ו] רבנן במשנת י נ ו משנתיאשו לשאול. Die Bezeichnung Mischna findet sich für diesen Tractat noch bei Natronai (8. Anm 5) und bei Jizchaki (׳Anm. 41).