Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1874-01-01 · I. (1874) · p. Seite 17

17 VII. (ThA. 35, a, (במכילתא אהריהא ראבל). JG. 40.) וחולין בהם2) בין פיחס גמורץ נין פיחת3) שאינן C1 עישין חופית לחתנים נמרץ דברי ר' מאיר ר' יהודה אוסר כפירות גכורין4) שכל הנתלה בהפתו של .(6מת אסור5) בהנאה 1) fehlt bei JG. 2) id. 3) id. 4) דברי־נמורין fehlt in ThA. 5} JG.אםורץ 6) אבל שאינן גמורין מותרין bei JG. scheint eigener Zusaz za sein vgl. Semaeh. c. VIII, das ebenfalls von Nachmani a. a. O. angeführt wird; aus שכל הנתלה וכו׳ ist dort כללו של דבר התלוי וכוי geworden. VIII. JG. 40. בן עשרים שנה מקלסין לפני מטתו בן ארבעים יוצא כהת; בן שבעים יוצא כאב ואי; יוצא כחת; ר״ש אומר תינוק שבא לכלל זכות וחובה תוליז לו במעשיו ואם לאו תולין לו במעשה אבותיו יהאשה חולי; לה במעשה אבותיה או במעשה בעלה וחכם חולין [לי]1) בחכמתו וביראתו. 1) So nach den Vorstehenden za ergänzen. .7 ,6 ,5 ,vgl. Semaeh. III (.ובאבל תניא .38 -JG ,ובמכילתא אהריתא דאבל תניא ,ES. (ThA. 35, b 1. יתומה לשאת ויתום־ ליארס יתומה לשאת1) קידם, שבוע הבת ושבוע הב; שבוע הבן קודם. 2. המת והמילה המילה קידמת שזו מצור. לחיים וזו סצוה למתים. 3. המת2) והכלה הכלה קודמת, המלך והכלה המלך קודם שהכל הייבין בכבודו של מלך. 4. בית האבל ובית המשתה3) בית המשחה קורם ואם יש לו פרנסה בית האבל קורם [שנאמר טוב ללכת אל בית האבל מלכת אל בית המשחה באשר הוא סיף כל האדם והחי יתן אל לבו (קהלת ז׳ב׳)]4). 5. אבל וחתן אבל קידם מפני שהחתן אוכל ומאכיל אחרים והאבל אינו אוכל עד שיאכילוהו אהרים5) (שני לב!)6). 1) fehlt bei JG. 2) JG. 3 .וכן המת) JG. 4 •ב' הס׳ וב' הא׳) diese Belegstelle ist aus 5 kieherzusezen; für הא׳ und ר«מ׳ hat dermass. Text 'אב und והאבל—אחרים (5 .מש׳ fehlt bei JG. 6) s. Anm. 4. Für 1. und 2. ist keine Parallele vorhanden. Die Wochenfeier für einen neugeborenen Sohn kennen wol die Talmude (j. Ketub. 1; 5; b. Synh. 33. b; bab kam. 80, a, b. bat. 60, b), 2